הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מלכת שבא - טיולים לרחבי העולם

האם מלכת שבא באה מאתיופיה?

כתב: בר קריבוס

כשחושבים על מלכת שבא, ישר חושבים על אתיופיה. לכולנו (וגם לכל האתיופים) ברור שמלכת שבא המקראית הגיעה לירושלים משם. לסיפור המקראי של מלכת שבא ומפגשה עם המלך שלמה היתה גם השפעה עצומה על עיצוב הזהות האתיופית: האתיופים הנוצרים רואים את עצמם, ובעיקר את שושלת המלכים שמלכה עליהם, כצאצאי מלכת שבא ושלמה המלך. לכן הם מרגישים קרבה מיוחדת לעם ישראל – הם רואים גם את עצמם כבני ישראל, קרובים של העם היהודי. המלכים שמלכו עליהם בימי הביניים שאבו את הלגיטימציה שלהם מהיותם נצר לבית דוד. שושלת הזאגווה, שמלכה באתיופיה במאות השתים עשרה-שלוש עשרה ואולי גם לפני כן, הודחה בטענה שאינה נצר לבית דוד. השושלת שעלתה לשלטון לאחר הדחת הזאגווה כינתה את עצמה "השושלת הסולומונית", כדי להדגיש שבניה הם צאצאים של שלמה המלך. כשנכתבה חוקה לאתיופיה בימי היילה סלאסי המפורסם, אחרון הקיסרים של השושלת הסולומונית, הופיע בה הסעיף הבא:

"ניתן על פי חוק שהמעמד הקיסרי ישאר לעד בשושלתו של הוד מלכותו היילה סלאסי הראשון, צאצאו של המלך סהלה סלאסי, צאצא השושלת הממשיכה ללא הפסק ממנליק הראשון, בנו של שלמה המלך מירושלים ומלכת אתיופיה, המכונה לעיתים מלכת שבא."

אבל, אם חוקרים את הנושא מלכת שבא לעומק מתחילות להתעורר בעיות. ראשית כל, הממלכות הראשונות שקמו באתיופיה קמו סביב המאות התשיעית והשמינית לפני הספירה, כמאה או מאתיים שנה אחרי ימי המלך שלמה. שנית, לממלכה היחידה מבין הממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה המוכרת בשמה קראו דעמט (כך מופיע השם בכתובות), ולעומת זאת באותו הזמן וכנראה שקצת לפני כן, התקיימה בתימן ממלכה שקראו לה, תאמינו או לא, שבא (או, בשפה התימנית העתיקה, סאבא). גם ממלכת שבא התימנית קמה (עד כמה שאנחנו יודעים) אחרי ימי המלך שלמה, אך היא מועמדת הרבה יותר הגיונית להיות ממלכת שבא שאליה התכוון הסופר המקראי כשכתב את סיפור מלכת שבא והמלך שלמה.

אבל הסיפור לא כל כך פשוט, ולא בכזאת קלות נשלול מאתיופיה את המלכה העתיקה שבה היא מתפארת. על הממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה, בתקופה המקבילה לתקופת הבית הראשון בארץ ישראל (באתיופיה מכונה התקופה התקופה הפרה-אקסומית), אנחנו יודעים על סמך כתובות עתיקות וממצאים ארכיאולוגים. כשהתחילו לחפור אתרים מאותה תקופה באתיופיה, גילו תופעה מרתקת: המקדשים הפרה-אקסומיים דומים מאד למקדשים תימניים. אחד מהם – המקדש ביהא, הוא ממש חיקוי מלא של מקדש טיפוסי תימני. בסביבות המקדשים מצאו תבליטי יעלים ומזבחות קטנים, כולם לפי מיטב מסורת הבנייה התימנית. הכתובות הפרה-אקסומיות כתובות בכתב תימני (הקרוי "שבאי") שבו השתמשו בממלכת שבא, ומוזכרים בהן אלים שאותם עבדו בתימן באותה התקופה. מלכי התקופה הפרה-אקסומית אפילו אימצו את התואר המלכותי התימני הטיפוסי, "מוקריב", וחלקם אפילו מכנים את עצמם בכתובות "מוקריב דעמט ושבא".

כדי להסביר את הקשר התימני באתיופיה הועלו מספר תיאוריות. התיאוריה הראשונה היא שאי-שם בראשית תקופת הבית הראשון היתה הגירה המונית מתימן לאתיופיה. המהגרים הקימו ממלכה שחיקתה באופיה את הממלכות בארץ מוצאם, תימן. לאט-לאט, המהגרים נטמעו באוכלוסייה המקומית, ויצרו עם אחד, שלו מאפיינים תימניים ומאפיינים אפריקאיים. לתיאוריה זו יש גם היבט פוליטי – בתקופה שבה הוצעה לראשונה, היה מקובל (גם אם לא בצורה גלוייה) להניח שהתרבות המתקדמת הגיעה לעולם הרחב מאירופה ומהמזרח התיכון. לא יכול להיות שהאפריקאים פיתחו בעצמם ציביליזציה מפוארת. אם קמה ממלכה מפוארת אי-שם בעבר הרחוק באתיופיה, יותר הגיוני שתימנים הקימו אותה.

כנגד התיאוריה הזאת עומדים חוקרים שטוענים: אמנם המקדשים הפרה-אקסומיים והממצאים שקשורים בהם הם בסגנון תימני, אבל מצד שני, כלי החרס שבהם השתמשה האוכלוסייה הפשוטה, שיטות הקבורה ועוד היבטים של התרבות הפרה-אקסומית שונים לחלוטין מאלו שבתימן. לכן, חוקרים אלו מציעים שהממלכות הקדומות ביותר שקמו באתיופיה הן ממלכות אפריקאיות לחלוטין, אך שליטיהן אימצו מאפיינים של התרבות התימנית, ניסו להידמות לתימנים ואולי גם עודדו הגעה של בעלי מלאכה תימנים ששימשו כבנאים וסוחרים. גם לתיאוריה זו יש היבט פוליטי: היום מאד מקובל להתנגד לתיאוריות של העידן הקולוניאלי, המחלקות את העולם לבני תרבות ולילידים חסרי-תרבות. אמירה שהתרבות הגיעה לאתיופיה מתימן נחשבת מאד בעייתית, ונכון יותר מוסרית להראות שכל היבטי הציביליזציה האתיופית נוצרו באתיופיה, והם מעידים על הכשרון והגדולה של תושבי אפריקה המקוריים.

יתכן והאמת על הממלכות הפרה-אקסומיות נמצאת אי-שם באמצע. קשה מאד להאמין שהציביליזציה האתיופית נוצרה במלואה על ידי מהגרים מתימן, שבאו בהמוניהם והקימו ממלכה תימנית, אך גם קשה להאמין שכל כך הרבה מאפיינים תימניים הגיעו לאתיופיה בגלל שמלך מקומי ושכבת האצולה שלו התאהבו בתרבות התימנית שמעבר לים סוף. כך או כך, אי שם בשחר ההיסטוריה נוצר קשר אמיץ בין התרבות האתיופית לתרבות התימנית, קשר שליווה את אתיופיה לדורות. יתכן וקשר זה גם הוביל להתפתחות התפיסה שמלכת שבא היא בעצם מלכת אתיופיה, שהרי אתיופיה גם היא, במובן תרבותי מסויים, המשך של שבא העתיקה.



 

אגדת אתיופיה

אביה של מלכת שבא הגיע לאקסום והרג שם דרקון מיתולוגי בכדי לייסד במקום עיר ומלוכה, אלא שהבת, שהפכה בינתיים למלכה, חיפשה אחרי חוכמה, ויצאה לצורך כך לירושלים עם מיטב יועציה מכיוון ששמע גדולתו של שלמה החכם באדם הגיע אליה. היא הביאה מתנות והתארחה בארמון סופגת מאווירת החוכמה והקדושה, לאחר כמה חודשים ביקשה לעזוב, אלא ששלמה שחיפש שידוך מתאים בכדי להוליד יורש עצר ראוי חשק בה והזמינה לארוחת ערב אצלו בארמון. מלכת שבא הייתה בתולה והיא לא רצתה שתומתה תיפגע, ולכן ביקשה משלמה שיבטיח לה שלא ייקח דבר בכוח, ולא יכריח אותה לעשות את מה שאינה רוצה, ועל כך שלמה ענה בחוכמתו, שהוא מוכן לתנאי הזה בתנאי משלו, שלא תקח דבר משלו ללא רשותו, ועל כך מלכת שבא הסכימה בשמחה.
בזמן הארוחה תיבל שלמה את האוכל בחריפות יתרה ודאג לכך שלא יהיו כדי מים בחדרה של המלכה, וכך היא התעוררה באמצע הלילה, נודדת מחדר לחדר, בניסיון למצוא מים שירפאו את השריפה בפיה. בסופו של דבר הגיעה לחדרו של שלמה שם נמצא כד מים צוננים, בשקט בשקט היא הושיטה את ידה לקחת את המים, ושלמה שחיכה לרגע הזה מעמיד פני ישן, הזכיר לה את שבועתה ותנא אתה אהבה. התוצאה הייתה שתשעה חודשים לאחר מכן, בזמן שהייתה כבר חזרה באתיופיה, נולד מנליק, ולא עורר התנגדות, מכיוון שאנשי אתיופיה ראו בכך אות משמיים והתערבות אלוהית.
 
לפני שמלכת שבא עזבה את ירושלים שלמה המלך נתן לה טבעת כדי שתוכל לתת לבן, אם ייוולד, שבבוא הזמן יוכל לזהות את עצמו לפני אביו, וכך היה. כשבגר מנליק הוא עשה את דרכו לירושלים וגם בלי הטבעת כולם ראו בנו של מי הוא ונתנו לו כבוד. היו אף כאלו שרצו לתת לו את המלוכה, אלא שכמו אמו, הוא העדיף את אתיופיה על פני ישראל וכל שרצה זה את החוכמה. שלמה אביו אהב אותו והעדיף אותו על פני אחיו הרבים, וזה עורר קנאה אצל גדולי ישראל שביקשו מהמלך שלמה שישלח את הבן, שהופיע יש מאין, חזרה למולדתו. שלמה הבין שאין לו ברירה והתנה זאת בכך שכל משפחות האצילים והכוהנים ישלחו את בכוריהם יחד עם מלניק, וכך היה, טובי הנוער יצאו לאתיופיה וביניהם עזריה בנו של הכהן הגדול, אלא שכאן אירע משהו לא צפוי
עזריה, בנו של הכהן, הגדול החליט לקחת אתו את ארון הברית לאתיופיה, לאור חזון שהיה לו. הוא נכנס למקדש, השאיר במקום הארון המקורי העתק, והחביא את החפץ המקודש בשיירה. רק כשהיו מרחק כמה ימים מישראל גילו את הדבר למנליק, שהבין מיד שיד אלוהים בדבר, שאלמלא כן הארון לא היה מרשה לעצמו לבוא אתם. שלמה הזועם גילה את התרמית ורדף אחר השיירה, אלא שאלוהים הופיע לפניו והסביר לו שהישות של הארון, שנקראת "ציון", ביכרה לעבור ולשכון באתיופיה היא ציון החדשה, ועליו לקבל זאת.
כשהגיעו מלניק ומלוויו הרבים לאתיופיה הם התקבלו ברוב הוד והדר, בתופים ובמחולות, לארון הברית נבנה בית חדש באקסום, שם הוא שוכן עד היום.




 

ראו מאמרים - לחצו לקישור

היסטוריה אתיופיה

אתיופיה הקדומה

השושלת הסולומונית

גונדר ועת חדשה

ארון הברית

מלכת שבא 

 

אתרים אתיופיה

אתרים אתיופיה

אקסום

אדיס אבבה

גונדר

לליבלה

אגם טאנה

אתרים בצפון אתיופיה

אתרים בדרום אתיופיה

אתרים בשבר הסורי אפריקאי


כללי

יהודי אתיופיה

נצרות באתיופיה

אסלאם באתיופיה

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו