הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מסלול מצרים - טיולים לרחבי העולם

לפניכם כמה מבואות שנלקחו מהספר "הפלא השביעי - טיולי תרבות ורוח במצרים ופטרה
אלו חלקים המתייחסים למסלול ותכנון טיול במצרים, פרטים נוספים בספר - לחצו כאן





מסלול מצרים העתיקה

המסלול בעקבות השרידים הנפלאים של מצרים העתיקה מתחיל בקהיר, מקומם של הליופוליס והפירמידות של גיזה. לא רחוק משם נמצאים אזורי הפירמידות של סקארה ודחשור, אבו סיר, ובמרחק שעתיים נסיעה – פירמידת מיידום. המוזיאון המצרי הוא אתר חובה ואפשר ליהנות גם מהאתרים הלא עתיקים של קהיר, השווקים, העיר המוסלמית ולאחרונה גם בית הכנסת.
אלה שזמנם בידם יכולים לצאת מקהיר לביקור באתרים של אזור הדלתא, העיר אלכסנדריה, סאיס ודמנהור במערב, טאניס ואווריס במזרח.
באופן כללי, ישנם שלושה או ארבעה ריכוזים של אתרים במצרים, שבכל אחד מהם צריך לבלות כמה ימים: הראשון הוא אזור קהיר, שם נמצאות הפירמידות, עיר הקברים של סקארה, המוזיאונים והבירות העתיקות; השני הוא אזור לוקסור (תבאי), שהייתה בירת הממלכה החדשה, שם נמצאים המקדשים הגדולים, אתרים של הממלכה החדשה; השלישי הוא אזור אסואן ואבו סימבל, שם יש מקבץ אתרים כגון מחצבות האובליסקים, המוזיאון הנובי, מקדש איסיס, האי של אלפנטיין, ואפשר גם לבקר באבו סימבל ומקדש קום אומבו הסמוכים. בין קהיר ללוקסור ישנם אתרים יפים וחשובים של הרמופוליס, תל אל עמארנה, ובני חסן, שאפשר לראות בהם אזור נוסף.
לוקסור היא מקום קברי המלכים והמלכות, המקדשים של כרנך, לוקסור והגדה המערבית, דיר אל בחרי ומדינת הבו (כפר העובדים). זהו מקום נפלא שחייבים לבלות בו כמה ימים. כשעתיים נסיעה ממנה נמצאים המקדשים הנפלאים של אבידוס ודנדרה ומקום האוסיריון מצד אחד – ומקדש הורוס באדפו מהצד השני.
את מסלול מצרים העתיקה אפשר לעשות מצפון לדרום, ואפשר להתחיל בדרום ולהתקדם צפונה. באופן כללי, ככל שהזמן מתקדם, כך הבירה של מצרים עוברת יותר דרומה. נדמה כי ישנם מרכזי אנרגיה לאורך הגוף (דמות האדם) שנקרא מצרים, שהשלד שלו הוא עמק הנילוס, ועם חלוף העתים עובר הדגש ממרכז למרכז.
בדפים שלפניכם תוכלו לקרוא על האתרים המרכזיים של מצרים העתיקה ולהרחיב את השכלתכם. אין זה מדריך תיירים קלאסי, אלא מראה מקום ומאיר תובנות, פותח דרכים ומסביר נסתרות, ויש להשלים את הההכנות לטיול במצרים בקריאת מדריך או אתר תיירות רגיל.

 
אזור קהיר – פירמידות

קהיר היא אחת הערים הגדולות בעולם (17 מיליון איש) ויש בה הרבה מה לראות ולחוות שלא קשור דווקא למצרים העתיקה, החל מבית הכנסת היהודי שבו מצאו את הגניזה, המשך בשווקים האגדיים, וכלה במסגדים ובארמונות המפוארים, שהם שיא הבנייה הממלוכית והאיובית – וקיימת כמובן גם מצרים המודרנית, החיה והתוססת.
בתקופת מצרים העתיקה, אזור קהיר רבתי היה מקומה של הבירה ממפיס ועיר הכוהנים הליופוליס, שממערב להן נבנו מתחמי הקבורה והפירמידות. למעשה, רוב הפירמידות המצריות וכמעט כל הגדולות שבהן נמצאות באזור קהיר, ובמיוחד בגיזה, אבו סיר, דחשור וסקארה, וזאת בנוסף לשרידי מקדשים ומתחמי קבורה; כך שהמתעניין בתרבות מצרים חייב לבלות כמה ימים באזור זה.
אני מציע מסלול של ארבעה ימים, המתחיל בביקור בפירמידות בגיזה, שלוקח לפחות יום אחד. ביום שלאחר מכן מבקרים בממפיס וסקארה, אבו סיר ואבו גרב, ביום השלישי – בפירמידות של דחשור ומיידום, וביום רביעי – במוזיאון המצרי ובאתרים בקהיר (הליופוליס והפירמידה של ג'דפר).
האתרים של דחשור, סקארה, אבו סיר, מיידום ואבו גרב הם ריקים יחסית מתיירים, וניתן למצוא בהם מקומות שקטים בצד שבהם אפשר לעשות מדיטציה ולנסות ולהרגיש אנרגיות. בסקארה ודחשור ניתן למצוא בדרך כלל קברים ופירמידות ריקים מתיירים שבהם ניתן לעשות תרגולים רוחניים.

 

בין קהיר ללוקסור – אזור הרמופוליס (Hermopolis)

הנסיעה בין קהיר ללוקסור לאורך הנילוס לוקחת יותר מ-12 שעות. למרות העובדה שכיום יש כביש מדברי מהיר שמקצר את הנסיעה ל-7 שעות, רוב התיירים מעדיפים להגיע ללוקסור ברכבת לילה או בטיסה. מי שבכל זאת בוחר לעשות את הדרך הארוכה לאורך הנהר יפגוש חבל ארץ מעניין שמאוכלס בקופטים רבים, ובו נמצאים כמה מהאתרים החשובים במצרים, אלא שאל הצפוניים שביניהם (מיידום), אפשר להגיע בטיול יום מקהיר, ואל הדרומיים (דנדרה ואבידוס) אפשר להגיע בטיול יום מלוקסור.
באמצע הדרך יש מקבץ של ארבעה אתרים חשובים, שבמרכזם העיר העתיקה והמקדש המפורסם לתחות בהרמופוליס

 

אזור לוקסור (Luxor

במקורות היהודיים נאמר שמי שלא ראה מקדש של הורדוס, לא ראה מקדש יפה מימיו. אולם האמת היא, שבמצרים היו מקדשים יפים וגדולים בהרבה, ובעוד שממקדשו של הורדוס לא נותר כיום דבר, הרי שחלק ממקדשי מצרים עומדים כפי שהיו לפני אלפי שנים, כאילו נעזבו רק אתמול. החוויה של הביקור במקדשי מצרים איננה ניתנת לתיאור במילים, ואין מדובר במקדש אחד בלבד, אלא במקדשים רבים.
לעולם לא אשכח את הביקור הראשון שלי באולם העמודים של מקדש כרנך ובשאר החלקים של המתחם, שהיה מתחם המקדשים הגדול ביותר של העולם העתיק. נדמה כאילו אתה חגב הנמצא בדשא, או לחילופין ציפור ביער. לא אשכח גם את הביקור הראשון שלי במקדש הורוס באדפו. למרות עדרי התיירים, הרגשתי כאילו אני מבקר בבית המקדש בירושלים. הבניין עומד שלם כולו, ונדמה שהקדושה עדיין שורה בו. לא אשכח אף את הביקור במקדש סתי הראשון באבידוס, בו התמונות כמו יוצאות מהקירות ומחיות את האלים, או את הריקודים המקודשים שזכיתי לראות במקדש לוקסור, והרשימה עוד ארוכה. בביקור במקדשי מצרים התחושה היא כמו לחזור הביתה אחרי אלפי שנים, לסוג של עולם טוב יותר.
אין ספק שמצרים היא ארץ של מקדשים שאין כמותם בשום מקום אחר על פני כדור הארץ, שחלקם עומדים שלמים עד היום. רק מי שראה את מקדשי מצרים בעצמו יכול להבין על מה אני מדבר. מאות ספרים ואלפי סרטים ותמונות לא מעבירים בצורה מלאה את החוויה. מי שמבקר במקדשים מרגיש כי הם מלאי חיים, כמו נעזבו אך אתמול. אלה אינן עתיקות ארכיאולוגיות כמו בארץ, גיבובי אבנים מאובקות, אלא בניינים אדירים צבועים בשלל צבעים, שהכניסה אליהם היא כמו לתוך עולם מופלא ואחר. אם כך נראים מקדשי מצרים כיום וזו התחושה שהם מעניקים למבקר בהם, אני רק יכול לדמיין לעצמי כיצד הם נראו ואיזו תחושה הם העניקו פעם, כשהיו שלמים, צבועים ומטויחים, מלאים באלפי כוהנים וכוהנות, אלים וחפצי קודש.
אזור לוקסור רבתי הוא המקום שבו נמצא הריכוז החשוב והגדול ביותר של מקדשי מצרים, כמו גם קברי המלכים, האצילים והמלכות. זאת הייתה הבירה ועיר הקודש של הממלכה החדשה, בית ספר רוחני ומרכז מקומי עוד בתקופות קדומות. במסגרת הטיול במצרים חייבים לבלות כמה ימים באזור זה בכדי להצליח ולראות את כל האתרים שבסביבה הקרובה והרחוקה.
המסגרת שאני מציע היא להתחיל עם קומפלקס המקדשים הגדול ביותר בעולם בכרנך, ולהמשיך משם למקדש של לוקסור ולמוזיאון המקומי. לאחר מכן להקדיש יומיים למקדשי הגדה המערבית ועיר המתים, עמק המלכים והמלכות, כפר הפועלים של אל מדינה, דיר אל בחרי, הרעמסאום ומדינת האבו – אלה הם האתרים החשובים ביותר במצרים החדשה ומבין המקדשים הנפלאים ביותר שתראו אי פעם. לאחר שלושה ימים בתבאי עצמה, אני ממליץ לצאת לטיול של יום אחד דרומה אל מקדשי אבידוס, דנדרה והאוסיריון, וטיול של יום אחד צפונה למקדש אדפו.

 

אסואן והסביבה (Aswan)

אסואן נחשבה לגבול הדרומי של מצרים, הרגל שעליה נשען המבנה כולו. אסואן נמצאת על חוג הסרטן, המקום שבו השמש מגיעה לזווית אנכית פעם בשנה. הייתה בה באר עתיקה, שאת תחתיתה האירו קרני השמש בפעם זו, ביום הארוך של השנה (21 ביוני), כביכול הן מפרות את האדמה. אירוע זה הקביל לזריחה של הכוכב סיריוס בשמיים, כוכב שנקשר לדמותה של איסיס והיה אחד הכוכבים החשובים ביותר מבחינת המצרים. ההגעה של השמש לשיא הרום שלה, הפריית הבאר והזריחה המקבילה של סיריוס הובילו אל האירוע החשוב ביותר מבחינת המצרים ובישרו עליו – ההצפה השנתית של הנילוס, שהחלה בזמן הזה. העולמות העליונים והתחתונים הסתנכרנו. המצרים האמינו שהמים העולים מגיעים מן האדמה. לפי המיתולוגיה המצרית, באסואן נמצא אל הנילוס הַאפּי במערה ובידיו שני כדים, שאחד מהם מסמל את המים השמימיים ואחר את המים הבאים מן האדמה. אֵל הנילוס שופך את הכדים, וכך מתחילה ההצפה השנתית. המים גואים ומצרים מתעוררת לחיים.
אסואן של היום היא עיר קטנה ויפה, השונה באופייה משאר מצרים. הנילוס באזור זה משובץ באיים שאפשר להפליג ביניהם, כמו האי אלפנטיין, או האי המשוחזר של מקדשי פילה, והרבה מהתושבים הם נוביים שחורים.
בגדה המערבית של הנילוס נראו הקברים העתיקים של אסואן, שניים מהם עם מסילות אבן המגיעות עד הנילוס. המצרים קברו את מתיהם במדבר שעל גדתו המערבית של הנהר, אשר באסואן נוגע במים. במקום זה הקימו המוסלמים כמה קברי קדושים. היפה והמפורסם שביניהם הוא קברו של אגא חאן, שנבנה עם מותו ב-1957. הוא היה ראש זרם האיסמעיליה, המונה כ-15 מיליון איש אשר רואים עצמם כממשיכי השושלת הפאטימית ששלטה במצרים. אגא חאן הגיע לאסואן בעצת רופאיו, ולאחר מותו המשיכה אשתו להתגורר בווילה שלרגלי הקבר, וכל יום במשך 43 שנה הניחה וֶרֶד אדום על לוח השיש הלבן שעל קברו. כשמתה נקברה גם היא במקום, והיום הגנן מניח כל יום פרח אדום על קבר שניהם.
מומלץ לבלות באסואן שלושה ימים לפחות – יום אחד מוקדש לעיר עצמה, למוזיאון הנובי ולאיים אלפנטיין ופילה, יום נוסף להשלמת הביקור בעיר, מחצבות האובליסקים, ונסיעה למקדש קום אומבו, ויום אחרון – גיחה למקדש אבו סימבל.

 

הדלתא של הנילוס

לאחר שביקרנו בשלושת המקבצים העיקריים של אתרי התיירות במצרים, אפשר ומומלץ למי שזמנו בידו, לבקר בכמה אתרים בדלתא שרובם לא נשתמר היטב, מפני אופי ההצפה של הנילוס וריבוי של היישוב שבה, אולם בכל זאת הם משלימים את התמונה.
במזרח הדלתא יש אתרים הקשורים לתקופות הביניים השנייה והשלישית ולסוף תקופת הממלכה החדשה, וזאת מפני הקִרבה לישראל והסהר הפורה. כשהקימו המצרים אימפריה שהשתרעה על פני חלקים גדולים מהלבנט, היה חשוב להם למקם את המרכז האדמיניסטרטיבי ומחנות הצבא בקרבה אל הפרובינציות; וכשמצרים נשלטה על ידי עמים שֵמיים זרים שהגיעו מהמזרח, הפולשים העדיפו להקים בירה קרוב לארצות מוצאם.
במערב הדלתא ישנם אתרים הקשורים לתקופת הביניים השלישית והכיבוש הפרסי וההלני. בזמנים שבהם מצרים הסתגרה בתוך עצמה, היה חשוב לה הקשר לים ודרכו הקשר עם היוונים, שהפכו בני ברית במלחמות עם הפרסים. מסיבה זו, או אולי אחרת, עברו המרכז והבירה של מצרים למערב הדלתא, אזור שבו יש נמלים טובים (כמו נמל אלכסנדריה) והוא מוגן יחסית מפלישה ממזרח, ולפיכך, הבירה של השושלות ה-24 וה-26 הייתה בסאיס.
אלא שלא צריך להסתכל על מיקום של אתרים במצרים רק בהיבט פוליטי צבאי שלטוני. מצרים נחשבה לגופו של האל, והמיקום של מקדשים ומקומות יישוב בה נקבע על ידי התכונות האנרגטיות של מקומות והקשר שלהם למכלול. בדלתא של הנילוס היו כמה מהאתרים הקדומים ביותר במצרים, והיא נחשבה לאזור הראש של האורגניזם הגדול, שהוא הארץ כולה. היו בדלתא בתי ספר עתיקים של אור, והיא מקום הולדתו של האל הורוס (בדמנהור) ואלים רבים אחרים.
אני ממליץ להקדיש יום אחד לביקור באתר של סאיס במערב הדלתא, ויום נוסף לאתרים של טאניס ואווריס במזרח הדלתא, שאודותיהם אני מפרט להלן.

 

מצרים – סוף דבר

מצרים היא התרבות האניגמטית ביותר בעולם, שהשאירה אחריה את השרידים המרשימים ביותר, ובמידה רבה הייתה אקורד הפתיחה המז'ורי שבישר את הסימפוניה של ההיסטוריה האנושית עד ימינו.
מצרים של היום שונה מאוד ממצרים העתיקה – אלה שני עולמות נפרדים, הקיימים במקביל זה לזה. המצרים הם עם נחמד ומקבל אורחים, בעלי תרבות ומסורת עתיקה, מוזיקה, ספרות ומורשת, אבל אין זו אותה מצרים של פעם. בכדי להיכנס לעולם של מצרים העתיקה צריך להתנתק מהמולת התיירים והרוכלים, להתעלם ממצרים שקיימת כיום, ולהפליג במחוזות הדמיון לימים אחרים. למזלנו, אין זה קשה במיוחד, מכיוון שהעתיקות עומדות כאילו ננטשו אתמול, ואי אפשר שלא להיות מושפע על ידן. צריך רק למצוא את המקום והרגע השקט בכדי להתנתק מהמולת מצרים של היום ולהתחבר לקדוּשה של העבר.
מצרים היא יעד טוב לבקר בו בחורף – ארץ שכנה, שלמרות שיצאנו ממנה לפני 3,300 שנה, היא לא לגמרי יצאה מאיתנו. אם אברהם ירד למצרים לשבור שבר, וכך גם יוסף והאחים, מדוע שלא נעשה זאת גם אנחנו? לא חייבים להישאר שם שלוש מאות שנה (ובטח שלא להפוך לעבדים)... אבל בינתיים, כל עוד חוזה השלום בינינו לבין מצרים מחזיק מעמד ובקהיר יושב שליט ידידותי, ש"מכיר את יוסף", אני חושב שצריך לנצל את ההזדמנות, לעשות את המאמץ, ולראות את אחד משבעת פלאי העולם והגדול שביניהם. באופן כללי, מצרים היא "ארץ של פלאות", כפי שכתב הרודוטוס.


 

רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו