מערב סרביה - טיולים לרחבי העולם

מערב סרביה

אזור דרום-מערב סרביה הוא מהיפים והירוקים בבלקן, כמויות אדירות של גשם היורדות כאן, עד 4,000 מ"מ בשנה, אחראיים לנוף הירוק, לנהרות המתעקלים בפיתולים מרשימים, לאגמים המופלאים. המים הרבים ממיסים בהרים מערות ענקיות, חלקן מערות נטיפים, ובנוסף לכך יש כאן יערות עבותים שבהם עולם חי עשיר, הכולל ריכוזים נדירים של נשר זהוב. חלק מהנהרות מתאימים מאוד לרפטינג, בהם נהר הדרינה, נהר הלים ונהר האיבר. ההרים מצטיינים בכרי דשא, שבמשך כל הקיץ הם מנוקדים בפריחה מדהימה. בשונה מהארצות הסמוכות, מונטנגרו ובוסניה, רוב האזור נמוך יחסית ולכן מאוכלס בכפרים ציוריים, ומכאן סוד קסמו. האטרקציה העיקרית היא עמק המלכים (מופיע באתר שלנו בקטגוריה של מרכז סרביה), אך ישנם אתרים יפים רבים נוספים:

ערוץ אובקאר ovcar – קאבלאר
ערוץ מבודד זה שימש מקום מפלט לדת הסרבית עם הכיבוש העותומאני והוקמו בו מנזרים רבים (יותר מ40). כיום יש בו עשרה מנזרים פעילים. במשך מאות שנים נשמרה כאן התרבות והלאומיות הסרבית, והייתה יצירה מתמשכת של ספרים, איקונות וציורים. המקום נקרא ההר הקדוש של הסרבים. ניתן לטייל בהר דמוי הפירמידה בין המנזרים השונים או לשוט באגם שנוצר בערוץ היפה כתוצאה מסכר.

צאצאק cacak

היא בירת מחוז מוראביצה בסרביה, לידה יש את הכפר גוצ'ה בו יש את הפסטיבל השנתי של כלי נשיפה, הגדול מסוגו בעולם, המילה קאצאק משמעה בוץ בתורכית.
צצק הייתה מקום מושב של אחי הנסיך מילאן אוברדוביץ – יוהאן, שבנה שם ארמון מלכותי. כיום הוא משמש כמוזיאון אזורי של ארכיאולוגיה, היסטוריה מודרנית ואמנות נוצרית. יש בעיר כנסיה מהמאה ה12 של העלייה. שנבנתה על ידי אחיו של סטפן נמניאה, בקיצור צצק היא עיר של ה"אחים". אטרקציה נוספת היא גלריה של אחת הציירות החשובות של יוגוסלביה nadezda petrovic

גוצ'ה (Guca)

גוצה היא עיירה קטנה בלב ההרים הירוקים והיפים של מערב סרביה. העיירה המנומנמת רוב השנה מתעוררת לחיים והופכת למשך שבוע למעין וודסטוק בלקני: אוהלים פזורים בכל מקום והרחובות מלאים בדוכנים ובחוגגים. אינספור כוסות בירה ניגרות לגרונות ניחרים משירה ומצחוק, כבשים, עיזים, תרנגולות ועוד מתבשלות על הגריל לספק את רעבם של החוגגים (הסרבים נחשבים לאוכלי הבשר הגדולים באירופה ומהווים תחרות רצינית לארגנטינאים).
בגוצה מתקיים פסטיבל החצוצרות הגדול ביותר בעולם, קרוב לחצי מיליון איש משתתפים מדי שנה בכמה ימים של שכרון חושים.

מקור מוזיקת החצוצרות הבלקנית במוזיקה צבאית עות'מאנית, שנקראת מהטר (mehtr), מסורת שהחלה במאה ה-13 ונוגנה בעיקר בקרב החיילים היאניצרים – מארשים צבאיים שליוו את הופעת הסולטאן ואירועים חגיגיים, והסגנון השפיע על המוזיקה הקלאסית של מרכז אירופה.
לפני מאתיים שנה אומצו החצוצרות על ידי המורדים הסרבים בראשות "יד שחורה", קאראג'ורג'ה – החצוצרות הובילו את המורדים לקרב, נסכו בהם אומץ. המלך הסרבי הראשון מילוש אוברונוביץ הקים את תזמורת החצוצרות הראשונה כחלק מההדר המלכותי, ומאז יש סיפור אהבה בין העם הסרבי לתזמורות כלי הנשיפה, ובמיוחד מצטיינים בכך הצוענים. הלהקה המפורסמת בעולם היא להקתו של בובן מרקוביץ, זו שמנגנת בסרטיו של הבימאי אמיר קוסטריצה וזוכת פסטיבל גוצה 2001. בכל שנה הלהקה מופיעה במסגרת פסטיבל גוצ'ה ביחד עם מאות להקות מצוינות אחרות. שם גדול נוסף הקשור לפסטיבל בפרט ולמוזיקה צוענית סרבית בכלל הוא גורן ברגוביץ, שהופיע בישראל כמה פעמים.

החצוצרות מלוות כל שלב בחייו של הסרבי הממוצע, מהלידה ועד הלוויה וכל מה שאמצע – חתונה, ימי הולדת, חגים, ביקורים בכנסייה ועוד. האופי השמח והרועש של כלי הנשיפה מתאים לסרבים כמו כפפה ליד. הסרבים הם עם לוחם והחצוצרות הובילו אותם לקרב וליוו אותם גם בימי שלום. המוזיקה העממית הותאמה לחצוצרות המנגנות את ריקוד הקולו המסורתי, ריקודי הצוצ'ק, ומזרימות כמויות אדירות של אדרנלין לדם – אומרים שאפילו המתים קמים מקברם, רוקדים ומפזזים.

פסטיבל גוצ'ה החל ב-1961 ונמשך ברציפות מאז. האירוע המרכזי הוא תחרות להקת החצוצרות הטובה ביותר, תחרות שבה מופיעות כ-20 להקות מאזורים שונים, ואפשר לשמוע את ההבדלים בין הסגנונות של דרום סרביה וצפון סרביה. אף להקה לא מפספסת את האירוע החשוב, וגם מי שלא משתתף בתחרות מופיע ברחובות ובבמות השונות ברחבי העיירה. התחרות מתנהלת באצטדיון הכדורגל של העיירה, המכיל עשרות אלפי אנשים, במשך היום יש תהלוכות של להקות ברחובות והופעות על במות שונות, ובערב הכל מתנקז להופעה המרכזית. "גוצה מייצגת את הטוב ביותר של סרביה כיום, את פתיחותה, אמונתה באדם, הכנסת האורחים שלה, המוזיקה והחגיגות שלה", אומר ראש ממשלת סרביה לשעבר וויסלב קושטוניצה. "פסטיבל כלי הנשיפה הוא אישור לאומץ והשמחה שלנו בימים טובים ורעים".

הרי זלטיבור- zlatibor

נמצאים במערב סרביה, חלק מהאלפים הדינריים יש שם שמורת טבע עם מסלולי הליכה, אגמים ומעיינות. על גבול בוסניה, חלק מרסקה הקדומה, מקום התפתחות האומה הסרבית. העיירה זלטיבור היא עיירת סקי בחורף ומקום נופש בקיץ
ההרים מפורסמים בצמחי המרפא שלהם, בנוסף על כך יש בתוכם מערות נטיפים ידועות, וכן שחזור של כפר מסורתי, מוזיאון אתני בשם סירוגוינו sirogojno

הרי טארה - tara
המשך של הרי זלטיבור.במערב סרביה, החלק הבולט בפארק הלאומי שהוקם במקום הוא ערוץ נהר הדרינה היוצר נופים מרהיבים. בשולי ההרים נמצא כפר שבנה הבמאי אמיר קוסטריצה בסגנון כפרי מסורתי, ורכבת הרים המופיעה בסרט החיים הם נס, בשם מוקרה גורה

מוקרה גורה mokra gora
כפר ומלון בסגנון מסורתי שבנה הבמאי אמיר קוסטריצה במרומי ההרים

עמק המלכים הסרבים

אזור נהר הibar הוא המקום שממנו שלטו מלכי סרביה בימי הביניים, זהו נהר מפותל בין ההרים, כל אחד מהמלכים הקים לעצמו קתדראלה מפוארת ואלו קיימות עד היום, מומלץ לבקר בעמק היפה ולהיחשף לאוצרות התרבות, אמנות ואדריכלות מימי הביניים:

העיירה הסמוכה קרליבו kraljevo במקום מפגש נהרות האיבר והמוראבה המערבי. יש בה מספר מונומנטים למלחמות העולם והמאבק
לחצו למאמר נוסף עמק המלכים.

הרי קופאוניק - kopaonik

במרכז דרום סרביה, מתנשאים לגובה של יותר מ2000 מטר ומהווים את אתר הסקי העיקרי של סרביה.