הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

מרכז ארמניה - טיולים לרחבי העולם

אתרים פרהיסטוריים בעמק אררט

עמק זה הוא הפורה והגדול בארמניה, והיווה באופן טבעי מקום מושב של תרבויות עתיקות, גם כיום רוב אוכלוסיית ארמניה מרוכזת בו, במרכזו עובר הנהר ארקס שהוא הגבול הטבעי הדרומי של ארמניה. בעמק אדמות פוריות ומזג אוויר לא קר מדי בחורף ובעזרת תעלות השקיה אפשר להפוך אותו לגן פורח עם המים שזורמים מההרים שמסביב
ואכן, הבירות העתיקות של ארמניה עברו ממיקום למיקום בעמק זה, החל מהתקופה האוררוטית, אלא שלפני כן היו עוד אלפיים שנות היסטוריה, וששת אלפים שנות פרהיסטוריה. מתקופות אלו נמצאו כמה אתרים חשובים ביותר בקנה מידה עולמי
 
האתר הפרהיסטורי של agarak
נמצא לרגלי הכפר ביורקן, עשרים וחמש קילומטר מירוואן, המקום מקודש לאלת האדמה והנבואה קיבלה, ולמעשה מדובר על משטחי סלע גדולים שבהם נחצבו שקערוריות, רחבות, מקומות פולחן לכבודה. זה מזכיר מקומות דומים בפריגיה או חיתיים. אלא שהפולחן במקום הוא לפחות מתקופת הברונזה הקדומה. לפני 5400 שנה. נמצאו הרבה פסלי טרה קוטה של האלה, מקומות (אולי לאש) עגולים או בצורת פרסה, על פני הסלע נחצבו מבוכים, מזבחות, כסאות מלכות, שקערוריות, ועוד, בתקופות מאוחרות יותר נחצבו גתות יין. בצד הדרומי יש קבר מאוזוליאום שמיוחס לתקופה האוררטית (מאה 6 לפנה"ס). בנוסף לכך כנראה שהייתה כאן עיר קדומה ואולי גם סוג קדום של מצפה כוכבים.
המקום מזכיר אתר אחר שנמצא לא רחוק משם בשם metsamor
 
האתר הפרהיסטורי והמגליתי של מטסמור metsamor
זה אחד האתרים הארכיאולוגים המרשימים בארמניה, וכנראה שגם מצפה כוכבים קדום, יש שם כיום מוזיאון, אוסף של אבנים פאליות בכניסה, ושביל הלוקח לסודות הגבעה. כאן הייתה עיר בתקופת הברונזה הקדומה, לפני יותר מחמשת אלפים שנה, שהתמחתה ביצור ברונזה, ניתן לראות את התנורים הקדומים בשיפולי הגבעה, אלא שהמתכות נחשבו לבשרם של האלים, ונלווה אליהם פולחן תודה. זאת ועוד, הגבעה הייתה קדושה עוד מלפני כן וקשורה לפולחן האלה, אימא אדמה. יש שם מערות שלפי הארכיאולוגים שימשו לאכסון מתכות, מקומות של גתות שגם כן שימשו בכך, אלא שייתכן ואלו היו מקדשים תת קרקעיים. מי אם לא האלה נותן את מתנות האדמה?
מצפון לאתר גוש סלעים ייחודי ועליו חריתות גיאומטריות, חציבות וכיוונים, כולל פתח בין הסלעים המכוון לשקיעה ביום הקצר בשנה, גוש הסלעים מייצג את היקום.
מדרום מזרח לאתר יש במה ועליהם סימנים של מעין כתב קדום וחריטות של קווים, אלו מראים לכיוון זריחת ושקיעת הכוכבים החשובים בשנה בימים מיוחדים בשנה. המקום הוכר כאתר אסטרונומי עתיק, כגון סטונהנג. ואכן, ישנם אתרים אסטרונומיים אחרים בקווקז (לפי מאמר usAstronomy in the Ancient Cauca) בדרום גיאורגיה נמצאת מצודה מגליתית ששימשה כמצפה כוכבים בשם אבולי  Abuli . בצפון גיאורגיה ואבחזיה יש דולמנים ענקיים שמכוונים כלפי השמיים. באזרבייג'ן יש שתי סירות שמש עתיקות חרוטות על צוק סלע בgobustan.
במטסמור נמצא מודל של השמיים מברונזה בן ארבעת שנה (מוצג במוזיאון בירוואן) ובו מוצג כדה"א כמקיף את השמש, ובינו לבין הירח וייצוגים של חמישה כוכבי לכת, הכל נראה כמו מעין עץ חיים ומרמז על כך שהיה במטסמור בית ספר אסטרונומי שעסק גם בסוג של מיסטיקה וקבלה. נמצא שם גם לוחות חרס עם כתב בן 4000 שנה, הקדום מסוגו בארמניה.
תחילת עיבוד המתכות בארמניה מאד עתיק, והברונזה יוצרה במטסמור כבר לפני 5200 שנה. זה נשאר אתר חשוב עד לסוף התקופה האורורוטית במאה ה6 לפנה"ס.



 

אתרים של ממלכת אוררטו

אוררטו הייתה ממלכה עתיקה חזקה המוזכרת בתנ"ך על ידי ירמיהו, שהתקיימה במקביל לבבל ואשור, מהמאה ה9 ועד למאה ה6 לפנה"ס והשתרעה על רוב הרמה הארמנית. הלב של הממלכה היה מישור אררט הפורה, בו נמצאו האתרים חשובים ביותר של תרבות זו. ביקור בהם הוא כמו לחזור אחורה במנהרת הזמן לתקופת התנ"ך, אריות המכונפים של בבל ואשור, דמויות מכונפות, כתב חרטומים ותחושה של עולם אחר זר ומוזר של אימפריות אדירות, מיסטיקה, דמויות כגון דניאל ובלשצר, ועוד.
כישראלים איננו מורשים לבקר בעיראק, וגם הביקור בדרום מזרח טורקיה הופך פחות נוח, ומבחינה זו האתרים העתיקים של ארמניה נותנים הצצה לעולם התנ"ך האבוד.

ארמוויר Armavir
נקראת גם ארגישטיקהינילי Argishtikhinili זו הייתה הבירה הראשונה של הארמנים עצמם שיוסדה על ידי השושלת האותונידית. לפני כן היה במקום ישוב קדום עוד מהתקופות הפרהיסטוריות. לפי האגדה היא נוסדה כבירה של ארמניה כבר לפני ארבעת אלפים שנה בזמן מלך אגדי בשם ארמאיס aramais שהיה הנכד של הייק. ארמוויר נמצאת מזרחה מאיצמדיאזין, ונבנתה כעיר מרכזית בממלכה המתרחבת של ארגישיטי הראשון argishiti במקביל לבניית ארבוני בירוואן, במאה ה8 לפנה"ס. מדובר בלב המישור האררטי הפורה.
בארמוויר היו ארמונות, בתים מפוארים, מחסנים, מבני ציבור רבים, מקדשים לשמש ולירח. במקום נמצאו כתבים רבים בכתב יתדות אוררוטי, כמו גם כתבי עלילות גלגמש במקביל לכתבים יוונים קלאסיים. במחסנים ניתן היה לאכסן כ5000 טון חיטה ו160.000 ליטר יין.
העיר הייתה מרכז ליצור כלים מברזל, מתכות, קרמיקה וכלי אבן. וגם עיבוד ושיווק תוצרת חקלאית.
בתחילת המאה ה6 לפנה"ס מקים המלך רוסה השלישי מקדשים לאל הלדי באבוני ובאמוויר
אמרוויר הייתה מרכז אדמיניסטרטיבי ופיקחה על ייצור הברזל והמתכות במצמדזר הסמוכה. זאת הייתה עיר גדולה מאד שהגיעה ל10 קמ"ר. היא הושקתה מתעלת השקיה גדולה הקיימת עד היום, אחד ממפעלי ההנדסה הגדולים של האוררטים
ניתן לראות במקום שרידי יסודות של חומת המבצר ומודל של העיר, כמו גם כמה כתובות בכתב יתדות עתיק.
 
טיישבייני Teishebaini
המקום נקרא בימי קדם קרמיר בלר karmir blur והוא היה אחד משלושה האתרים העיקריים של ממלכת אוררטו העתיקה בעמק, בנוסף לבירה ארגישטיקהינילי ולמצודה ארבוני. האתר הוא בגודל חצי קמ"ר, משמעות השם זה הגבעה האדומה. המקום הוקם אחרי האתרים האחרים על ידי מלך בשם רוסה השני במאה ה7 לפנה"ס ונקרא על שם אל המלחמה האוררוטי. יש בו עיר, ארמון ומצודה עם מחסנים רבים, ששרידיה נשמרו עד היום. רוסה השלישי הקים כאן מקדש לאל הלדי.
העיר נחרבה במאה ה6 בהתקפת פתע, כשתוך כדי כך פורצת שריפה הממוטטת את הבניינים על יושביהם, וכך היא נשארה עד שנמצאה מחדש ב1938. החפירות במקום מגלות ממצאים מרהיבים של חיי יום יום, השריפה והקריסה של הבניינים הקפיאה את החיים כפי שהיו, ומסיבה זו אפשר להגיד שטיישבייני היא פומפיי של ארמניה.
 
ארבוני erebuni קראו במאמר על ירוואן - לחצו לקישור
 
אתר מגליתי ashtarak
בגבעה שמעל הכפר oshakan יש מצודה עתיקה עם אבני ענק. זה היה מבצר ומקדש עתיק של האוררטים, שנבנה מחדש על ידי המלך Artashes I ארטאשס הראשון, מייסד ממלכת ארמניה (יש האומרים שהוא בנה אותו עבור חניבעל, שעבר לאחר כישלונו במלחמות עם רומא לארמניה) אלא שכנראה שיש לאתר יסודות קדומים יותר, לרגליו מעין חומה קיקלופית שלא ברור אם היא טבעית או מלאכותית, בסגנון החומות של קוסקו בדרום אמריקה.
 

אתרים מהתקופה הקלאסית

ארמניה הופכת להיות חלק מהאימפריה הפרסית במאה ה6 לפנה"ס ובעקבות כך באה תקופה של שגשוג ורווחה. לאחר מכן באים היוונים בהנהגת אלכסנדר מוקדון ומביאים לארמניה את ההלניזם, הארץ מוצאת עצמה בלב עולם קוסמופוליטי כמרכז של דרכי המסחר המביאות עושר ופיתוח. ערים מוקמות והחיים משתנים ומתפתחים. ואז, לאחר שנים של ספיגה, לימוד וגדילה, ארמניה בשלה לעצמאות מדינית ותרבותית והופכת להיות ישות עצמאית וחזקה בהנהגת שושלת מלכים מוצלחת שמביאה אותה לפסגות של הצלחה.
בשנת 55 לפנה"ס ארמניה הופכת לחלק מהאימפריה הרומאית ובטווח השפעתה. לאחר תקופה של מלחמות מגיע השלום הרומאי ומשפיע עליה לטובה. ארמניה היא ארץ גבול בין שתי האימפריות הגדולות והמתחרות של העולם העתיק – הפרתים והרומאים. זמן המלחמות עוד יגיע, בינתיים זה זמן השגשוג והבנייה, שמשאיר אחריו כמה מהאתרים היפים של ארמניה, ובראשם מקדש גרני.
 
מקדש גרני garni temple.
זה אחד המקדשים הרומים השלמים ביותר בעולם והיחידי בארמניה, בקצה שלוחת שולחן המוקפת משלושה צדדים בקניון היפה של נהר האזאט, בעל משושי הבזלת. החדר הפנימי במקדש הוא בגודל חמש על שבע מטר, כמו החדר בתוך מעגל האבנים בסיסיאן, המקדש מוקדש לאל השמש מהיר, הוא גם אל האמת, מזוהה עם מיתרה הפרסי, ומיוצג לעיתים על ידי אדם נלחם בשור. יש כאלו המציעים שזה היה מאוזוליאום מאוחר יותר.
המבנה נבנה כנראה על ידי המלך טירדטס הראשון היה מייסד השושלת הארסקידית ממוצא פרתי. בנו של המלך ולוגסס הראשון, הוא היה זורואסטרי ומאג. פרנץ קומנט טוען שהוא הביא וחיזק את פולחן מיתרה ברומא. הוא מופיע כדמות חידתית באופרות של הנדל וקייסר. השם שלו נובע מהאל טיר, אותו עבדו בארטשט, אל זה מזוהה עם אפולו וקשור לאמנות, כתיבה, לימוד. בנו של הייק
המקדש התמוטט במאה ה17 אך נבנה מחדש בעת הזו, הוא משמש מרכז לתנועה ארמנית נאו פגאנית.
 
האתר קדום הרבה יותר מצאו שם בתים מ2500 לפנה"ס. הוא מוקף צוקים שאי אפשר לטפס עליהם משלושה צדדים ורק צד אחד מחובר לסביבה ולכן באופן טבעי היווה מצודה חזקה, החומות הקיקלופיות נבנו כנראה בתקופה האוררוטית, מצאו אבן עם כתב חרטומים מזמן זה המספרת על בניית המקום. בנוסף לכך הוא קרוב לירוואן והמישור של אררט וגבוה יחסית (1500 מטר) ולכן נעים שם בקיץ והמלכים מצאו כאן מפלט מהחום המעיק של השפלה. המקום היה ארמון קיץ של השושלות העתיקות.
המקדש הוא רק חלק מהאתר, בחלקים האחרים יש שרידים של כנסיה עגולה ועתיקה, מבנים שהיוו חלק מהמצודה ובית מרחץ שהיה חלק מארמון המלך. הפסיפס בבית המרחץ של הארמון ייחודי בסוגו, קודם כל כתוב שם "עבדנו ולא קיבלנו כסף" אולי בהומור, בנוסף על כך יש שם יצורים שהם חצי אדם חצי דג, ועוד יצורים ימיים, ונראידות – בתולות מים.
מתחת למצודת ומקדש גרני נמצא קניון משושי הבזלת, בו מקבצים של משושי בגובה ענק שיוצרים תצורות ונופים מדהימים. כעשר דקות נסיעה מגרני נמצא אחד המנזרים החשובים והיפים בארמניה, מנזר גהרט 




 
ארטשט Artashat
זאת הייתה בירתה של ארמניה בתור הזהב שלה החל מסוף המאה ה2 לפנה"ס ועד לתחילת המאה ה2 לספירה. השם מזכיר את הר אררט הנמצא ממול ואת שמו של המייסד המלך ארתשס, אחד המלכים הגדולים של ארמניה ומייסד השושלת הארתסיאדית.
משמעות השם ארטה היא "השמחה של ארטה" שזה אמת ועבודה למען האמת בדת זרתוסטרא. האמת - ארטה היא אחת משבע התכונות, כוחות, אלוהיות, של הדת ונקראת גם "האשה". לפי גרסה אחרת המילה "אר" משמעה אל בארמנית עתיקה, ומכאן אל האמת אר האשה.
מכל מקום, ארתשס המלך הקים את העיר במקום מפגש נהרות, ולפי סטרבו (היסטוריון יווני) בעצתו של חניבעל שברח לארמניה לאחר המלחמות הפוניות עם הרומאים. פלוטרך קורא לעיר קרתגו הארמנית. היו בה תיאטרון, מקדשים לאלים ובראשם אנהיטה, טיר וארטמיס, שווקים, בנייני ציבור, עשרות אלפי אנשים ובהם יהודים רבים שהובאו לשם על ידי טיגראנס הגדול. המקדש החשוב ביותר היה לאנהיטה, האלה אם.
העיר הייתה הבירה משנת 178 לפנה"ס ועד 120 לספירה, הו אז עברה הבירה צפונה, אך ארטשט נשארה עיר חשובה, היא נפגעה במאבקים בין הרומאים והארמנים, אך שוקמה מחדש, במקום זה כלא המלך טירידטס השלישי את גרגורי המאיר, בבור מתחת לארמונו.
העיר חרבה על ידי שפור הראשון ב369 לספירה והתל נשאר בשיממונו, חוץ מהפינה הדרום מערבית שם היה ארמון המלך, למול הר אררט, עליה נבנה מנזר שמקדש את בור הכליאה של גרגורי. הבירה עברה לדוין הסמוכה.
ארטשט מוכרת כיום בשם חור ויראב khor virab, על שם המנזר שבמקום המשמש עלייה לרגל. היא נמצאת חצי שעה נסיעה מירוואן, קרובה מאד לגבול ולנהר האראס, זהו אחד המקומות הקרובים ביותר להר אררט ויש ממנו תצפית נפלאה של ההר. התל הארכיאולוגי לא חפור ברובו וקשה לטיול.
 
ווגרשפט Vagharshapat
נקראת גם איצמדיאזין, היום זה מקום הוותיקן של ארמניה (קראו במסלול נצרות), היא הייתה בירת ארמניה בזמן שזו הפכה נוצרית ונבנתה מחדש כעיר נוצרית על ידי גרגורי המאיר וחבריו שדאגו להרוס את המקדשים הפגאניים בכל הארץ והיה מה להרוס. וורגשפט הייתה עיר מקודשת לאלה דיאנה, מקדשה נמצא כיום מתחת לאחת הכנסיות החשובות בעיר. העיר הייתה מקום ישוב כבר מתקופות עתיקות, נמצאת בלב המישור הפורה האררטי, כמה קילומטר ממטסמור החשובה. בתקופה הקלאסית היא נקראה ארטימיד, על שם האלה ארטמיס, אך משבנה אותה מחדש המלך vagarash הראשון שהיה מהשושלת הארסקדית, בעלת הנטייה לדת הפרסית מזדית, כבירת הממלכה, הוא קרא אותה על שמו.
בשנת 336 עוברת הבירה הארמנית לדווין ווורגשפט הופכת להיות לעיר דתית נוצרית שנקראת איצמדיאזין.

אתרים נוצרים קדומים בשפלת אררט
ארמניה היא המדינה הראשונה בעולם שהפכה להיות נוצרית, דרך מפעלו של גרגורי המאיר בשנת 301. האתרים הקדומים קשורים אליו וכן למה שקרה מייד אחריו ולכן נצפה למצוא את רובם באזור ירוואן, שם היו הבירות העתיקות

מנזר גהרד Geghard
המנזר נמצא לרגלי הצוקים ובקצה העמקים העולים אל ההרים מירוואן, חלקו חצוב בסלע, כנראה במקום מקדש פגאני, לא רחוק מקניון הבזלת ומקדש גרני. משמעות השם "חנית" וזאת מפני ששם הוחזקה חנית הגורל של לונגיוס במשך שנים רבות. יש בו שתי קומות של אולמות בעלות אפקט קולי מיוחד. חריטות ופיסול בסלע, מעיין מפכה בתוך אחד החדרים.
את המנזר ייסד גרגורי המאיר, אלא שמאום לא נשאר מאז, ואת המנזר הנוכחי בנו האחים הזקריאנים, גנרלים בצבא של המלכה תמרה הגיאורגית, ששחררה את ארמניה מהטורקים במאה ה12. במאה ה17 הועברה חנית הגורל לאיצמדיאזין, שם היא נמצאת עד היום
וכאן המקום לציין שהאל הקדום של הארמנים היה מיתרה לו מוקדש מקדש גרני הסמוך, לפי האגדה הוא נולד מאבן, יצא מהסלע, ולכן סלעים היו מקודשים לארמנים, הרבה מהמקדשים של מיתרה היו חללים תת קרקעיים חצובים בסלע, וזה המקרה גם במנזר גהרד.
בתוך המנזר ניתן לראות את גילוף באבן של סמלי משפחת proshians שהיו בעלי המקום במאה ה13, חיות, ציפורים מיתולוגיות, בתקרה סגנון סטלקטיטים מוסלמי
 
חנית הגורל
ישו הביא את הרחמים לעולם, הגעתו של בן אלוהים לעולם הייתה אקט של רחמים מצד אביו, שרצה לעזור בכך למין האנושי שאיבד את דרכו. אלא שהמין האנושי התכחש לישו ששעות רבות סבל על הצלב, ולאף אחד לא היה אכפת....
עד שחייל רומאי בשם לונגיוס ריחם על ישו ודקר אותו בצדו עם חניתו, הדקירה הזאת הייתה הרת גורל מבחינת העולמות העליונים והתחתונים יחדיו והקשר ביניהם. הפעולה הפשוטה הזאת לכאורה שחררה את מהותו של ישו, ואפשר להגיד גם את נשמתו, לעולם, ופתחה את הדרך להצטרפותה של רוח הקודש. הדם והמים נזלו מהפצע שבצדו של ישו ונאספו לגביע הקדוש נותנים לו את כוחותיו. שארית הדם נזל אל הארץ ומשם דרך בקע בסלע התאחד עם גלגלתו של אדם, שמיים וארץ רעדו, המעגל הושלם.
אקט הדקירה היה אקט החיבור בן השמיים והארץ, הארקה שאפשרה את השתחררות החשמל לארץ. לונגיוס בעשותו את מעשהו פתח פתח בפני אפשרות השינוי בעולם, שינוי שנובע מעולם ההחלטה והעשייה. מאז נקשרה החנית לכוחות המופלאים שמופעלים על ידי הרצון, היא עברה בדרך פלאית למלכים ולמושלים ונתנה להם את הכוח לשלוט על פני האדמה. החנית הופיעה פעמים רבות במהלך ההיסטוריה ולעיתים אף הטתה את המאורעות, כך היה בזמן מסעי הצלב באנטיוכיה (על כך בסיפור נפרד).
לונגיוס, דרך אגב, נהפך בסופו של דבר לנוצרי ונצלב. לפני מספר שנים התפרסם במערב ספר בשם "חנית הגורל" ובו תולדותיה של החנית הרת הגורל של לונגיוס וההקשרים ההיסטוריים שבהם הופיעה. אלא שלארמנים יש סיפור אחר. החנית הגיעה לארמניה עם השליח יהודה תדאוס ונמצאת שם מאז. במשך מאות שנים הוחזקה במנזר גרהרט וכיום היא באיצמדיאזין.
 
מנזר חור ויראפ Khor Virap
זהו אחד המנזרים היפים בארמניה המופיע בכל הגלויות לתיירים על רקע הר אררט המושלג. הוא נמצא בקצה תל גדול שהיה פעם הבירה העתיקה של ארמניה, בשם ארטשט. המבנים הנוכחיים נבנו במאה ה17 על בסיס הריסות המבנים הקודמים.
במקום זה היה ארמון המלך ותחת לו בית כלא ידוע לשמצה, בור שאיש איננו יוצא ממנו, אליו זרק המלך טידטס השלישי את גרגורי המאיר שבא להפיץ נצרות בארמניה, והתגלה שהוא בנו של רוצח אביו. שנים חלפו והמלך הוציא להורג אישה בשם ריפסים, שהייתה היפה ביותר בעולם, וסיפור שהיה כך היה: דיוקליטיאנוס הקיסר הרומאי חשק בה, למרות שהייתה נזירה במנזר גיאן gayane  שברומא, ולכן ברחה לארמניה למצוא מקלט שם, זה לא עזר לה, מכיוון שהמלך הארמני התאהב בה ורצה לשאת אותה לאישה, משזו סירבה הוא הוציא אותה ואת בנות לווייתה להורג, זה היה מעשה קובע גורלות, מכיוון שכתוצאה מכך הוא השתגע וסבל מפגעים ומחלות משונות, ואז אחות המלך חלמה שהאיש שהם זרקו לבור מתחת לארמון לפני שנים רבות, רק הוא יכול להציל אותם. איש לא האמין שגרגורי שרד במשך זמן כה רב, אלא שאישה אחת הביאה לו אוכל בסתר. וכך הוא יצא מהבור, ריפא את המלך, שהפך להיות נוצרי ובעקבותיו ארמניה כולה.
המקום הפך להיות מקודש, הוקם בו מנזר, העיר שבתוכה הוא מוקם נחרבה ורק המנזר נשאר, נחרב ונבנה פעמים רבות בסגנון הארמני הטיפוסי, גליל ועליו חרוט מחודד מתנשא לשמיים, כמו מתחרה עם הר אררט הנמצא למולו. המנזר נמצא בקצה הגבעה וצריך לעלות אליו במדרגות ממגרש החניה, נכנסים לחצר ובה כנסייה מרכזית, בצד החצר חדר שבו פתח ברצפה, זהו הפתח לבור שאליו נזרק גרגורי, אליו ניתן לרדת במדרגות.
מחצר המנזר נשקף נוף מדהים של הר אררט, זו הנקודה הכי קרובה אליו בארמניה, גם נהר האראס והגבול התורכי קרובים מאד, ממש מתחת לאף.



 
אצ'מיאדזין או וורגשפט etchmiadzin
זהן שם העיר אך גם הכנסייה שהיא אם של הכנסיות הארמניות, ירושלים הארמנית, מעין וותיקן המורכב ממבני דת רבים, סמינר, וכנסייה עתיקה בליבו. עיר אלוהית שירדה מהשמיים. היא נבנתה בתחילה על ידי גרגורי המאיר במאה ה4 ולכן היא גם הכנסייה הראשונה בעולם, מכיוון שהארמנים התנצרו לפני שהרומאים. המיקום שלה הוא כנראה על מקום מקדש פגאני קדוש. אך הכנסייה המקורית נהרסה וזו שקיימת היום שוקמה במאה ה5 לאחר פלישה פרסית.
הסיפור אומר שלאחר שגרגורי ניצר את המלך ושאר הארמנים הוא לימד והתפלל במשך שישים יום, בסוף התקופה הוא הגיע לאיצמדיאזין שהייתה אז מקום מקדשים פגני, עיר חשובה והבירה העתיקה במשך 300 שנה לפני כן. שם היה לו חזון ובמסגרתו ראה את השמיים נפתחים, קרן אור בוקעת מהם ועליה יורדים למטה דמויות אלוהיות ובראשם איש גבוה ורזה שהוא ישו. הדמות ירדה אל האדמה הכתה עם פטיש כמה פעמים בשלוש מקומות באדמה, היכן שהיא הכתה נוצר מעגל של זהב ומתוכו עלה עמוד של אש, עטוף בצלב של אור. ההנחיות היו ברורות, בשלושת המקומות צריך לבנות כנסיות שבמרכזם יש עיגול שעולה לשמיים והוא נמצא בתוך תבנית צלב. על גרגורי ואנשי ארמניה לבנות את ירושלים השמימית בארמניה, בעזרת פטישים ואזמלים ארציים. ירושלים שדרכה אלוהים יוכל לרדת אל האדמה ואנשים יוכלו לעלות לשמיים. החלק החסר בסיפור זה הוא שעל קרן האור האנשים ירדו וגם עלו, כפי שהיה במקרה של סולם יעקב. המשמעות של קרן האור היא היותה הסולם המיסטי שמאפשר לאדם להפוך להיות דמוי אלוהים. אמר אתנסיוס פטריארך אלכסנדריה באותה תקופה: ישו הוא בן אלוהים שהופיע בתור אדם בכדי להראות לבני אדם את הדרך להפוך להיות אלוהים. המשמעות של הסיפור על יעקב שהפך לישראל הוא שהוא נאבק עם עצמו, בכדי להפוך להיות כמו המלאכים שעלו וירדו בסולם, לפחות מבחינת כוח הוא נהיה כמוהם, יכול להם, ולכן שינו את שמו מיעקוב לישראל, העקב אכילס שלו היה היותו אדם, ולכן קראו שמו יעקוב, אבל הוא התעלם מהכאב והנכות והתמודד כשווה בין שווים.

ישו היכה על האדמה בשלוש מקומות, במקום המרכזי נבנתה הקתדרלה של אצמדיאזין כבר בתקופתו של גרגורי והיא נמצאת מעל מקדש פגני. בצד מזרח נבנתה קתדרלה לכבודה של ריפסין, הקדושה של ארמניה, שהוצאה להורג במקום זה כמה שנים לפני כן, ומדרום נבנתה קתדרלה לכבודה של גיאן, ראשת המנזר של ריפסין, שהוצאה להורג גם היא באותה הזדמנות ובמקום שבו הוקמה הכנסייה. במקום שבו הוקמה הכנסייה של ריפסין היה מקדש לדיאנה שנראה כמו מקדש גרני שנמצא מרחק חצי שעה נסיעה משם. כך לפי הממצאים הארכיאולוגים.
 
בכנסיה עצמה יש חלק מתיבת נוח וגם מהצלב של ישו, החנית של לונגיוס, שהייתה לפני כן במנזר גרני, וחפצים קדושים רבים נוספים. הרבה מאוצרות הנצרות הארמנית מוצגים בחדרים האחוריים של הכנסייה, שהם מעין מוזיאון.
המבנה מרובע עם כיפה מרשימה וציורי קיר יפים, בניגוד לכנסיות אחרות שהם לקוניות, היא עשירה ומגוונת, נמצא בה כיסא הפטריארך, תבליטים ותמונות רבות
הקתדראלה נתנה השראה לאדריכלות הארמנית לאורך הדורות, ויש אומרים גם לאירופה, דרך הפאוליקאנים.
 
שאר המתחם מכיל בתוכו את כנסיית גיאן gayane  בדרום, בעלת פרופורציות מושלמות שנבנתה בשנת 630, מבטאת את גאונות האדריכלות הארמנית המקודשת.
מזרחה ממנו נמצאת כנסיית ריספין שהיא אחד מפסגות האדריכלות הארמנית ואתר מורשת עולמי, היא נבנתה קצת קודם לכן על ידי הקתוליקוס קומיטס אצגגי שנקרא הבנאי.
בצפון האזור המקודש כנסייה חדשה הקרויה על שם רבי המלאכים. שם מתפללים פרחי הכמורה, זהו בניין עגול מרשים.
ממערב מאוזוליאום לפטריארכים ויד זיכרון לנספים בשואה הארמנית. ממזרח כניסה מרשימה ומזבח פתוח לטירידטס שהוא המלך שקיבל את הנצרות. ליד המתחם כיכר ופסל המוקדשים לאבי המוזיקה הארמנית דתית ולאומית – קומיטס
 
כנסיית zvartnotz
אחת מפסגות האדריכלות הארמנית, נבנתה באמצע המאה ה7 על ידי הקתוליקוס serses 3 ה"בנאי". כנסייה ענקית עם כיפה בשלוש קומות, מזכירה במקצת את מקבילותיה באירופה, סאן ויטלי ברוונה וכנסייה באאכן של קרל הגדול. הגובה היה 45 מטר והקוטר 36 מטר. נשארו עמודים עם כותרות קורינתיות וגילופים של נשרים, צורות גיאומטריות ותגליפים של האמנים. נמצא שני קילומטר מאיצמדיאזין.
 
דוין dvin
לאחר שארמניה הופכת להיות נוצרית עובר הבירה מאצמיאדזין למיקום אחר, לא רחוק משם, העיר דווין שנהיית הבירה של ארמניה בזמן השושלת הארסקידית החל משנת 330 לספירה. זהו זמן של מאבק בין הארמנים לפרסים על שמירת דתם הנוצרית.
העיר נבנתה על ידי המלך הארמני קוסרוב השלישי וגרו בה מאה אלף איש, כיום זהו תל ארכיאולוגי עם מוזיאון קטן. לאחר חלוקת ארמניה בין המעצמות פרס וקונסטנטינופול במאה ה5 היא הפכה לבירת ארמניה הפרסית. עם הכיבוש המוסלמי היא הפכה לבירת הפרובינציה בחליפות בשם ארמיניה, והמשיכה לשגשג, היא ירדה מגדולתה במאה ה10 עקב רעידות אדמה ונהרסה סופית בזמן פלישות המונגולים
 
הכפר אושקן oshakan
הכפר הקטן והיפה נמצא בצפון המישור של אררט, בן הר ארגטס לירוואן, ובו היה בית הספר של מסרופ Mesrop Mashtoc  ממציא הכתב הארמני, כיום יש במקום כנסייה בזיליקנית גדולה וחדשה יחסית שבקריפטה שלה קבור מייסד הכתב הארמני מהמאה ה5 לספירה. בחצר גילופים באבן של כל 39 האותיות בצורת חצקרים, בתוך הכנסייה ציורי קיר של מסרופ ובן בריתו יצחק הגדול. אתר חובה למתעניינים בנצרות הארמנית. מתחת לכפר גשר יפה על נהר הkasakh בשם oshakan bridge שנבנה על ידי הפרסים, לידו כמה בתי קפה הצופים אליו ואל המים
הכנסייה היא בחזקת הצאצאים הישירים של מסרופ עצמו, אדוני אושקן

מקדש יזידי
באקנליך aknalich נבנה המקדש היזידי הגדול בעולם, 35 ק"מ מירוואן, מתנשאת כיפה מחודדת, שמסביבה שבע כיפות קטנות. מעליה שמש מוזהבת. בתוכה בית תפילה ומסביב לה מוזיאון ומקום כינוסים.

 
מאמרים על ארמניה - לחצו לקישור
פרהיסטוריה ארמנית
דת זרתוסטרא

 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו