הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

סופיזם בהודו - טיולים לרחבי העולם

ייחוד האסלאם ההודי

חלקים גדולים מהודו, במיוחד בצפון, נכבשו על ידי המוסלמים, החל מהמאה ה11 לספירה, ימיה של הממלכה הגזנית באפגניסטן, שהייתה הממלכה הראשונה של לוחמים טורקים, צאצאי עבדים שהוכשרו להיות לוחמים מקצועיים, הם השתלטו על המישורים של צפון הודו, מפנים את המרץ שלהם לכיבושים במזרח ובדרום, ארצות עובדי האלילים, מקום מלחמות המצווה, והקימו סולטנויות שונות שנלחמו ביניהם, כשהחשובה שביניהם הייתה סולטנות דלהי, שאף הצליחה לעצור את צבאות המונגולים.
בזמן שמרכזי התרבות של העולם המוסלמי סבלו הרס והשפלה מידי צבאות המונגולים של גינגיס חאן, מצאה התרבות והדת האסלאמית מקלט בשני מקומות בפריפריה והם הודו (כולל פקיסטן) וצפון אפריקה, בזמן זה מלומדים שונים הגיעו להודו וביניהם הקדוש מוהדין ציסטי, שהפך ליקיר האסלאם ההודי, מייסד בפועל (אך לא באופן מעשי) של המסדר הציסטי בהודו, וחביב השליטים המוגולים."
כשם שגלאל א דין רומי הגיע לקוניה שבתורכיה מבלח שבאפגניסטן, כך גם מוהידין ציסטי. שפעל, מת ונקבר בסוף ימים בעיר אגמר שברגסטאן.

במאה ה14 השתלט טימור לנג על חלקים גדולים מהעולם, כולל צפון הודו, השליט הגדול מתחיל תקופה של זוהר תרבותי שבאה לידי ביטוי באדריכלות, אמנות, ציור, ובמדעים. כמאה שנה נמשכה הפריחה התרבותית המגיעה לשיא עם נכדו אולג בק, אלא שהממלכה הגדולה התפוררה בסופו של דבר, במאה ה16 השתלט באבור - אחד מצאצאי התימורידים על צפון הודו והקים שם ממלכה משל עצמו שנקראה הממלכה המוגולית, שהשתרעה על חלקים גדולים מהודו, פקיסטן ואפגניסטן.
השליטים המוגולים נהגו בחירות דתית ושילבו בשלטון את בני הדת ההינדית והשליטים המקומיים.
הגדיל לעשות השליט הרביעי אכבר, שטען שיש דת מעבר להינדואיזם והבודהיזם והיא האמונה באל אחד, הוא ביטל את מס הגולגולת על לא מוסלמים, השתתף בחגים הינדים, כתב שירה מיסטית בעצמו, הושפע מרעיונות הגייניז'ם ותמך בהם, אלא שלמרות כל זה היה מוסלמי בנפשו ונטה אל האסלאם המיסטי – סופי. לפי תפישתו ברכת שלטונו נבעה מהקדוש מוהידין ציסטי, שהופיע לפניו בחלום, והוא נשבע לעלות לרגל לקברו, ויצר דרך עולי רגל, בה יש עמוד שיש כל שלושה ק"מ, כל הדרך מדלהי לאג'מר שברגסטאן, מקום קברו.
במילים אחרות בתקופה השיא של השלטון המוסלמי בהודו, התקיים שלטון נאור ששילב הינדואיזם וסופיזם בתרבות הכללית, בתקופה זו הפך קברו של מוהידין ציסטי מקום העלייה לרגל של השליטים, ומגדלור של אור למאמינים המוסלמים

כיום יש בהודו כ200 מיליון מוסלמים, וזאת בנוסף ל200 מיליון נוספים בפקיסטן ובנגלדש. זאת הקהילה המוסלמית הגדולה ביותר בעולם, הרבה יותר מכל הערבים גם יחד. אלא שזה אסלאם מתון, המאמין בפולחן קדושים, ומתרגל שירה, טקסי זיכר, מדיטציות, וקשר ישיר עם האל דרך דבקות וחוויה בלתי אמצעית.

רחוב חנויות עמוס מוביל אל המתחם המקודש שנקרא דרגה שריף, הדרגה הבכירה, ("דרגה" זה שם למרכז של סופים). בכניסה מגנומטרים שלא עובדים כמובן ושוטרים, בעבר היה המקום יעד של פיגועים גי'האדיסטים. מעבר דרך כמה חצרות מוביל אל כיפה גדולה ומסביבה מבנה מרובע, מסביב חצר שיש ענקית ומסביבה אכסדראות, מסגדים, מקומות מוצלים. בחצר יושבים נשים וגברים ביחד, תור ענקי משתרך בכניסה, בידי רבים מהם סלסלות עם עלי כותרת של וורדים שאותם הם זורקים על הקבר הקדוש בפנים, המכוסה בחלקו התחתון בים של עלים. הקבר נמצא בתוך חדר גדול כקירותיו מצופים לוחות כסף, המון צפוף עובר על פניו, מבקש ברכה, נותן תרומה, בדיוק כמו במקדשים הינדואיסטיים.

אלא שהדבר המיוחד קורה לאחר התפילה. המאמינים ישובים מסביב לבניין המרובע שלו ארבע פתחים. מול הפתחים יושבים להקות של נגנים ומקיימים את מצוות שירת הקוואלי, המלווה בתופים ואקורדיון, שרים, כביכול לקדוש שקבור מעבר לפתח.
הקדוש צ'יסטי חי במאה ה13 הוא הראשון שהחל במסורת של מוזיקה מקודשת, שירה קולית מלווה בתופים ומעין אקורדיון, שהיא מעין מנטרות, שיחה, שאלה ותשובה, המופנית כלפי הקדושים ואלוהים. הקצב הריתמי שלה, המילים והמנגינות, מביאים להתעלות רוחנית.
המסדר שהוא היה ממנהיגיו ומייסדיו הוא הראשון שהתבסס בהודו ואחד מארבע החשובים עד היום, ביחד עם המסדר הנקשבנדי, המסדר שרוורדי והמסדר הקאדרי. מסורת המסדר היא קבלה של בני אמונות אחרות, ואכן יש מבקרים הינדים רבים באג'מר.
מסורות נוספות הם התרחקות מכוח השלטון, עזרה לעניים, אהבה של האל, זיכר, נשימה, מדיטציה והתבודדות.
המסדר הושפע ממסורות רוחניות של מסדר הקורבניה במרכז אסיה, המתייחסות לצבעים ומצבים רוחניים, ותורת מסדר השרוורדי המתייחס לפילוסופיית הניצוץ, האור הקיים בכל הדברים וכל הדתות. הם מתייחסים למיסטיקה אסלאמית מרכז אסיאתית קדומה הקשורה לדמות של איברהים איבן אדהם – הנסיך הפרסי.
אבל הדבר החשוב ביותר זה הקוואלי, האזנה לשירה מביאה לכדי דבקות באל, בארץ יש מוזיקאים כגון שי בן צור שאמצו סגנון מוזיקאלי זה וחיברו מנגינות בז'אנר
 
מוהדין ציסטי היה הראשון שהרשה שימוש של מוזיקה בתפילה, בהשפעה הינדית ומתוך רצון לקדם את האיסלאם, אבל היו אלו התלמידים שלו: השייח הגדול ניזמודין אולייה והקולגה שלו אמיר קורסו שהתחילו את מסורת הקוואל עצמה.
מלחין שירת הקוואל הראשונה הוא אמיר קורסו ששילב בין מוזיקה פרסית והודית ונקרא "הקול של הודו". הסמכות הרוחניות שעמדה לידו או מאחוריו, היא שייח נזמודין שנקרא "אוהב האוהבים", מייסד המסדר הציסטי ניזמי, הוא שנתן לכך אישור דתי למסורת הקוואל והפך את השירה לחלק מהפולחן. שניהם פעלו בסולטנות דלהי, קבורים אחד ליד השני, ומקום קברם משמש אתר עלייה לרגל ומוקד של שירה ופסטיבלים. כל יום שרים את הקוואל בקברים הקדושים.





רשימות מהספר על הסופים של תמס והדסון –האור והצל – פסוק האור.
 
"אלוהים אור השמים והארץ: משל אורו כשקערורית קיר אשר תוכה מנורה, המנורה זכוכית, הזכוכית ככוכב מזהיר, ידליקו אותו מעץ מבורך, מזית, לא ממזרח ולא ממערב, הנה יאיר שמנו גם לו לא תיגע בו אש, אור על גבי אור, ונחה אלוהים לאורו את אשר יחפוץ."
פסוק האור בקוראן.
 

אלוהים רצה לדעת את עצמו, אלוהים הוא אחד, בידיעה יש כבר שלוש: ידע, יודע, וידוע.
השלוש הראשונים הם גם: יודע, רוצה, מצווה.
הידע מוביל לידיעת השמות השמימיים, לקרוא לדברים בשמם, ולכן קשור לארכיטיפים, זה הצל של האור האלוהי.
הביטוי של השם שלהם נופח רוח נשמה בגופים, זה השם הראשוני, האקט הראשוני של הבריאה, ולכן ביטוי השם מחקה למעשה את מעשה הבריאה ומוביל להתחברות , התמזגות עם השמות הראשונים והארכיטיפים, האורות שהם הצללים הראשונים של הבריאה.
לאחר מכן יש רצון להביא את אותם שמות למימוש בעולם הפיזי וזה נעשה על ידי הציווי: "הייה".
זאת אומרת שלא מספיקה לאלוהים האינטליגנציה של הידע שלעצמו, אלא הוא צריך שזה יתבטא בבשר, לא מספיק האור צריך גם את הצל, אבל מדוע צריך בהכרח את הצל?
אולי זה בגלל שבצל יכול להתרחש השינוי, כמו שאומרים באימן?
 
99 השמות השמימיים מתחלקים לשמות של אמיתות, מהויות כמו: אחד, אור, אללה, אמת. שמות של פעולות כמו: מצווה, מודה. ושמות של איכויות כמו: נדיב, חי.
חלוקה נוספת: שמות של הוד שמסמלים את הירידה מלמעלה למטה, ושמות של יופי המסמלים את העליה מלמטה למעלה, האצלה ושאיפה למעלה.
 
העולם החושי הוא התגשמות של עולם הארכיטיפים, העולם הארכיטיפי קיים בפוטנציה בתוככי העולם החושי. ניתן לחוש אותו ולראות אותו דרך הלב. הלב, או מקלעת השמש, הוא השער לעולם הארכיטפי, העולם העל חושי.
 
יש אור שהוא אור משל עצמו ויש אור שהוא אור שנובע ממשהו אחר, מחזיר אור אחר. הצל הוא כל הטווח בין שני האורות הללו, בין השמש ובין הירח. העובדה ששניהם שווים בגודלם מראה שהעולם הפיזי הוא שיקוף של העולם הרוחני. העולם הרוחני יציב וקבוע ואילו העולם הפיזי משתנה ולא יציב – מחזורי. על השמש אי אפשר להסתכל, היא אימננטית. הירח נחשב ליפה, הוא תחילת העלייה למעלה, הוא טרנסנדנטי.
הירח יותר חשוב כי הוא מאיר בלילה, הוא מקור האנרגיות על כדור הארץ וקשור לירוק.
 
הנפש היא עקרון נקבי, כשהיא מגלה את מגבלותיה היא מקבלת עזרה רוחנית, הרוח – האינטלקט היא עקרון זכרי. בין שניהם ישנו את הלב ומעל שניהם יש את האמת, המהות.
הנפש, שהיא ירח, משקפת את האור של השמש ועל ידי כך מתאחדת איתו, אך זה קורה רק כשהירח משקף את השמש במלואה, כשהנפש שלמה, מלאה. אז היא מתאחדת עם הרוח, האינטלקט, ומשקפת אותו, מדמה אותה, ומכאן מקום עולם הדימויים – הלב.
 
אדם מגלה את מצבו ואז בעזרת הנפש הפסיכית מתחיל במסע הביתה אל הרוחני.
באדם יש: הגיון, דמיון, אינטליגנציה, זיכרון ודמיון פעיל:
הגיון – היכולת לקלוט צורתם של דברים
דמיון – היכולת לקלוט משמעותם של דברים
אינטליגנציה – היכולת לשמר צורתם של דברים
זיכרון – היכולת לשמר משמעותם של דברים
דמיון פעיל – לב רוחני – היכולת האינטואיטיבית לשלוט הן בתופעה הפיזית והן בהכרה האינטליגנטית. המלאך גבריאל קשור לכך על ידי זה שהוא מביא גם התגלות וגם השראה. 
 
ועכשיו אפשר להבין את המשמעות הנסתרת של פסוק האור:
שקערורית – משמעה מקום כינוס אור וצליל  בעולם החיצוני. מקום כינוס החושים הפיזיים בעולם הפנימי.
הנישה היא ההגיון
הזכוכית הדמיון
 ככוכב נוצץ האינטלקט
עץ מבורך הזיכרון.
השמן הדמיון הפעיל.
 
מולם יש את הדרקון שזה התאוות הפיזיות והשדים – הגינים שזה הכוחות הפסיכיים.




 
 
מאמרים על הודו - לחצו לקישור
גורואים ואשראמים
צוטה צאר דהאם
מאמרים על הודו - לחצו לקישור
גורואים ואשראמים
צוטה צאר דהאם
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו