הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

פטר דונוב - טיולים לרחבי העולם

פטר דונוב – ביוגרפיה

דנוב נולד בכפר nikolaevka באזור וורנה ב11.7.1864. אביו היה פעיל בתנועת התחייה והאחד המורים והכמרים הראשונים בבולגריה העצמאית. סימנים לשליחותו היו כבר בלידה.
אביו של דנוב הלך בצעירותו להר אתוס, בכדי לחיות שם כנזיר, מתרגל את מסורת ההיסיכייה, אלא שבדרך (סלוניקי) פגש נזיר שאמר לו: "שמע לעצתי, לך למקום שנקבע לך ברצון האל, מפני שמקום זה היה ויהיה מקום של שינויים עולמיים גדולים, וכך,Konstantin danovski נשמע לרצון האל, חזר הבית, נשא את הבת של המאסטר הבולגרי אתנס atanas (שלימים לימד את דנוב) ונהיה כומר.
בנוגע ללידה, האב כתב ביומנו: "ההבטחה של האב השמימי לשלוח לביתי את בנו האהוב כסימן לחיי אמת טובים ובהירים יותר, הוגשמה".
הילדות של דנוב הייתה מוזרה, הוא לא דיבר עד גיל שלוש, היה במצב חולמני ומדיטטיבי, אהב ללכת לבד בטבע, ולנסות להבין את שפתו. היה קלרווינט, ועוד
בשנת 1885 נרשם דנוב בבית ספר המתודיסטי של מדע ותיאולוגיה בעיר svishtov. הוא סיים ככומר מתודיסטי במקום אורתודוקסי, אביו, שהיה מראשוני הכמרים האורתודוקסים בבולגריה העצמאית, התאכזב באותה תקופה מהארגון, ועודד את בנו לחפש סוגים אחרים של נצרות טהורה.
דנוב למד היסטוריה של דתות, אנגלית וכינור במשך שלוש שנים בבית ספר בסווישטוב.
בשנת 1887 הוא סיים והפך להיות מורה בבית ספר יסודי בכפר hotantza. באזור ruse שם הוא חיבר את השיר הראשון שלו המוקדש למלכיצדק.
לאחר מכן קיבל מלגה והמשיך את לימודיו בסמינר המתודיסטי madison בארצות הברית, הוא שהה בארצות הברית במשך שבע שנים. (ואכן, מספר מנהגים של האחווה הלבנה הגיעו מהמורשת האמריקאית: פנייה אל האחים והאחיות. שירים לפני הדרשות ואחריהם. סגנון הדרשות).
במדיסון לימדו הפרופסורים לתיאולוגיה החשובים בעולם ביניהם: james strong, Samuel f. upham, jhon miley   הם טענו שתיאולוגיה צריכה להשתנות לפי דרישות הזמן.
דנוב למד נושאים כגון: עברית, היסטוריה של הכנסייה, תיאולוגיה מעשית, פרשנות, שפות קלאסיות, אנתרופולוגיה, ספרות והיסטוריה כללית, בזמן שהותו בארצות הברית הוא רכש ניסיון כמטיף, ונחשף לסוגי מחשבה וספרות שונים. פעל במסגרת במיסיון המתודיסטי בציינה טאון - מנהטן, ונחשף לחוויות וניסיון מוזיקאלי עשיר בניו יורק.
אחר סיום הסמינר הוא המשיך לפקולטה לתיאולוגיה באוניברסיטת בוסטון. שם הייתה לו גישה לספריה העשירה. במסגרת הלימודים כתב תזה על הנדודים וההתנצרות של השבטים הגרמניים שהגיעו לבלקן במאה בסוף המאה ה4 לספירה. בעבודה זו הוא מתייחס לערך הפנימי של הנצרות והרלוונטיות שלה לכל היחסים בחיים. הנצרות התפשטה בשבטים הגרמניים דרך הדוגמא של מטיפים כגון wulfila שחי חיים נוצריים מושלמים. הגרמנים נהיו נוצרים אריאנים, סוג של כפירה, ישו נחשב כאדם מתפתח, במטרה לפגוש את אלוהים. ולא כאדם היורד שלם משמיים בכדי להציל את האנושית.
לאחר השלמת קורס התיאולוגיה, דנוב עבר למחלקה לרפואה באותה אוניברסיטה, כדי לעבור קורס של שנה למיסיונרים, ולאחר מכן חזר לבולגריה.
בזמן שהותו בארצות הברית נוצר קשר בין דנוב ובין תנועות דתיות ואזוטריות של העידן חדש לפי  velichko grablashev  הוא נלקח לפגישה של קהילה סודית ביערות מסצוסטס, שמי שלא מצוי בסוד החניכה לא יכול היה לדעת עליה. לפי תלמידי דנוב הוא השתתף בפגישה של הרוזיקוריאנים (מסדר הוורד), נושא לפיד הרוחניות הנוצרית המערבית, אבל ייתכן וזאת הייתה קהילה רוחנית נוצרית אוטופית אחרת, לא ידועה.
באותה תקופה החברה התיאוסופית התחילה להיות פעילה, בחוגיה הועלו רעיונות הקשורים לפאן סלאביות התפקיד המיוחד של הסלאבים בעולם. מקס מולר פרסם את הוודות והאפנישדה. אמרסון וטור פרסמו רעיונות ופיתחו את תנועת הטרנסדנטיות האמריקאית, מנסים ליצור קהילות, כל הדברים הללו השפיעו על דנוב והוא פגש אותם בצורה כזו או אחרת
 
 

עבודות ראשונות של פטר דנוב

דנוב חזר לבולגריה ב1896, והחליט למלא חובותיו לכנסייה המתודיסטית ככומר בyambol אולם הוא נתקל בהתנגדות הכמורה המקומית לרעיונותיו החדשים ונסוג. את השנים הבאות מגיל שלושים עד גיל שלושים ושנתיים הוא בילה בהתבודדות והתבוננות.
ב1897 קרו שלושה אירועים מכוננים: הראשון הוא פרסום המאמר "קול האלוהים" שנקרא גם הברית השלישית, שבו רעיונות בסיסיים בסגנון תנ"כי, מילת האלוהים, ה"בחירה של העם הבולגרי" והקרבה של מלכות אלוהים, הכנה של נפש האדם, התעוררות משינה. וקריאה אל האחים הסלאבים.
השני הוא יסוד בוורנה של "החברה לקידום הרוח הדתית של האומה הבולגרית".
והשלישי הוא שתילת רוח הקודש בתוכו, תהליך מיסטי שקרה ב7.3.1897 בזמן צום ותפילה על פסגה ליד ארבנסי. אלוהים הופיע לפניו ואמר: "תן לי את גופך, את מחשבתך, את לבך, ועבוד בשבילי".
דנוב ענה "אלוהים, תן לרצונך להיעשות, אני מוכן".
הוא קיבל משימה ונאמר לו שעליו להיות מורה לאנושות. המשימה קשורה לדרך החדשה של הסלאבים וההגעה של המין האנושי השישי. הו אז נחתה עליו רוח הקודש והוא נהיה מאסטר של האחווה הלבנה ושליח של מילת אלוהים.
 באותה תקופה 1897 הוא פוגש את תלמידיו הראשונים. כותב להם מכתבים בהם עצות פיזיות לחיים בריאים, וטוען שאלוהים מדבר דרכו ובו. דנוב נושא דברים תחת הכותרת "פניה לאנשי הבולגרים, בנים של המשפחה הסלאבית" בהם הוא מדבר על הסלאבים בכללותם, והמשימה של האנשים הבולגרים לקבל את תלמודו ולהפיץ אותו לשאר העמים בפרט. הוא מסיים במילים "אני אלוהים, מלאך של הברית של אלוהים", מכריז על הקשר שלו עם האלוהי.
ב1900 הוא מתחיל מחקר פסיכולוגי ופרנולוגי (מבנה הגולגולת) על הבולגרים, ומייסדת את הארגון הראשון שנקרא "הרשת".
ב1904 הוא עובר לסופיה לגור בבית של אחד מחסידיו בכתובת opalchenska steet 66 הבית צמוד לביתו של גרגורי דימיטרוב, שנהיה לימים המנהיג הקומוניסטי הראשון של בולגריה. שם הוא מעביר הרצאות בימי ראשון. בנוסף לזה הוא מטייל ברחבי בולגריה.
מעניין לציין שדימטרוב תמך לימים באיחוד כל הסלאבים הדרומיים ופעל לצורך כך ביחד עם טיטו. על שמו קרויה העיר דימטרובגרד בדרום מזרח סרביה, הוא היה נשוי לסופרת סרבית, ופעל למען הצלת היהודים בשואה. כל אלו רעיונות שהם חלק מהתלמוד של דנוב. דימטרוב גם נתן אישור מיוחד לקבור את דנוב ליד הבית שבו גרו בגן ציבורי, לאחר מותו.
 
ב1912 דנוב מפרסם את הספר השני שלו "העדות של קרני השמש", המבוסס על פסוקים מהתנ"ך, המסודרים לפי חמישה צבעים, את הפסוקים הוא ממליץ לקרוא בימים מסוימים בשבוע. לפי דנוב אלו הפסוקים המשמעותיים ביותר בתנ"ך.
יש לנו כאן מקרה של סינסתסיה – החלפת חושים, הפסוקים נראים בצבעים.
במהלך אוגוסט 1912 בארבנסי, הרוח של ישו הופיע לפני דנוב ואמרה: "פטר, האם את נותן את גופך, את לבך, את מחשבתך, והאם תעבוד בשבילי?"
התשובה הייתה "אני שומע אלוהי, תן ורצונך יעשה, הן בשמים והן על פני האדמה".
בדרך זו רוח ישו הושתלה בו.
ב1914 ארגן דנוב פגישה והכריז על תחילת עידן הדליי (העידן החדש שתחת השפעת מזל דלי, במקום מזל דגים עד כה, כל אלפיים שנה מתחלפים העידנים האסטרולוגים), שמתחיל בשנה זו, ובמקביל לכך התחלה של סדרת הרצאות שנקראו "כוח וחיים".
ב1917 הוא החל בסדרת הרצאות המיועדות לנשים נשואות שנקראה "האם הגדולה", הרצאות שנמשכו עד 1932. ההרצאות התקיימו כל יום חמישי, היום של יופיטר,  בעל הצבע הכחול, עיקרון האמת, אמונה ויופי. האימהות הן אחיות רוחניות, תלמידות של העיקרון הנשי האוניברסלי והלב האוניברסלי, סמל האהבה שהוא עיקרון נשי.
במהלך חלק ממלחת העולם הראשונה, בשנים 1917-18 הוחזק דנוב במעצר בית במלון בוורנה, בטענה שהוא פוגע ברוח הלחימה של החיילים (הוא התנגדת להצטרפות בולגריה למלחמה לצד מעצמות הברית, דבר שבדיעבד התברר כנכון).
 
האחווה הלבנה לאחר מלחמת העולם הראשונה
מ1920 החלו החסידים לארגן עליות לפנות בוקר למוסלה ולוויטושה, והקימו את היישוב איזגרב ליד סופיה, המבנים היו מוכנים ב1926 כולל מקום לפגישות ומגוריו של דנוב. הם היו נפגשים בצהריים לארוחה צמחונית משותפת
ב1922 הוקם באופן רשמי בית הספר הרוחני של האחווה הלבנה, שיעורים ניתנו באופן קבוע (ותוקצרו על ידי התלמידים) היכן שמילות אלוהים הועברו ישירות מאלוהים. זה היה השלב האחרון בהתקדשותו של דנוב. דרך השתילה של רוח הקודש ב1987, פטר דנוב הירידה של רוח ישו ב1912 דנוב הפך הפך למורה העולם, ודרך החיבור לרוח אלוהים החל מ1922 הוא הפך למורה אוניברסלי בבית הספר של האחווה הלבנה. דנוב הפך דרך חניכה מאדם רגיל למורה, חבר באחווה הלבנה.
המאפיין של מייסדי דתות גדולות הוא חניכה ישירה מאלוהים שמכשיר אותם לתפקידם
היומן האישי שלו נקרא "שיחות עם אלוהים" ובו הוא מתאר את התהלך שעבר, חיפושיו וההתגלויות שקיבל. הוא שמע את קול האלוהים וחזה בדברים נפלאים. האלוהים שהוא ראה היה הנוצרי מלווה בדמויות תנכ"יות.
יש ספרון נוסף שהוא הסיכום של השיחות עם אלוהים שנקרא "שבע שיחות עם רוח אלוהים". שם מוצג המבחן שהוא היה צריך לעבור. הוא נבחר למלא את רצון האלוהים, ולצורך כך אלוהים שינה את נשמתו כדי שיוכל להבין את הסודות הוא צריך להיוולד מאלוהים, להבין את אלוהים ולהתאחד עם אלוהים. מי שמדבר עם דנוב הוא אפאל, אחד מהרוחות המשרתות.
דנוב הוא נביא וקוסם, בעל יכולות ריפוי. הוא עזר למצוא אנשים שנעלמו במלחמה, פתר בעיות בריאות, פגש אין ספור אנשים שנמשכו לסיפורים על היכולות יוצאות הדופן שלו. סופר עליו שהפך מתכות לזהב, שינה את מזג האוויר בעזרת נגינת הכינור, הרים אנשים באוויר, עבר דרך דלתות סגורות.
בעקבות שתילת רוח אלוהים בתוכו הוא מקבל את השם הרוחני המורה beinsa duno. הוא אחד מ12 המורים הגדולים של האנושות, בוהדיסטווה. מספרים עליו שפגש אחד ממכריו מהכפר בהיותו מבוגר. "דנוב" אמר האיש, "טוב לראות אותך". והתשובה הייתה: "דנוב כבר מת מזמן".
בספטמבר 1930 התחילו הדרשות של יום ראשון, שנחשבו להרצאות בקטגוריה החמישית, והשלימו את מערך הלימוד השלם שלו.
בין שתי מלחמות העולם השפעתו של דנוב גברה, התנפצות האשליות מהמלחמה הביאה אנשים רבים לפנות לרוחניות, נפוצו תופעות כגון האמונה בbaba vanga  מדיומית בדרום בולגריה.
במאי 1936 הותקף דנוב פיזית על ידי חבר במפלגה הדמוקרטית, ונגרם לו נזק מוחי ושיתוק של רגל ימין, יד ימין והלשון. הוא הובא על ידי תלמידיו לאזור שבעה האגמים ותוך ימים ספורים הבריא באורח פלאי.
ב1939 הכינוס האחרון לפני המלחמה היו 500 איש ברילה, הוא נשא את הדרשה על "עלה הדשא הקטן"
 
 
 
 
בזמן מלחמת העולם השנייה מילא דנוב תפקיד מכריע בהצלת יהודי בולגריה.
הצאר בוריס השלישי נתן פקודה לגרש את היהודים ונעלם, (בכדי שלא יוכלו לבטל את הפקודה ולא יופעל עליו לחץ). מתודי קונסטנטינוב היה תלמיד של דנוב ועבד בממשלה הבולגרית כמתרגם לפולנית, הוא הוצב בתפקיד של מלווה היהודים למחנות בפולין, והודיע על כך לדנוב.
זה ציווה עליו למצוא מייד את ליובומיר לולצב lyubomir lulchev, אחד מיועצי הצאר, כשהוא הגיע דנוב אמר לו להזהיר את הצאר ש"אם יהודי אחד ישלח מבולגריה למחנה ריכוז, אף זכר של השושלת שלך לא יישאר".  לולצב ניסה לאתר את הצאר אבל גילה שאף אחד לא יודע איפה הוא. ולכן חזר והודיע לדנוב, זה עזב את החדר לכמה דקות, ןכשחזר אמר "קריצים" krichim, שהוא כפר בהרי רודופי. לולצב נסע מיידית לקריצים, שם הוא מצא את הצאר המופתע, שלאחר קבלת ההודעה, חזר לסופיה ושינה את הפקודה (הסיפור מופיע בחלקו גם בספרו של מיכאל בר זוהר, הרכבות יצאו ריקות).
 
דנוב מלמד עד 1944 במשך עשרים ושתיים שנה. במקביל לכך הוא מפעיל את המושבה "איזגרב" – זריחת השמש, ליד סופיה בה מוגשם רעיון החיים ביחד של אחים רוחניים
במלחמת העולם השנייה עבר דנוב לכפר marchaevo 
בשנת 1944 התקיים הכינוס האחרון בהרי רילה, דנוב נראה שקט ומהורהר. בשנה האחרונה הוא משקם מעיינות בהר ויטושה וכותב ספרים, חוזר לאיזגרב סופיה באוקטובר 1944 ונפטר חודשיים לאחר מכן.
מילותיו האחרונות היו: "רק דרך אהבה העולם יתוקן, מבחינתי, אני עוזב, העבודה שלי תימשך בצד השני. אין לכם הרבה זמן, היו חרוצים ואל תתייאשו. אתם חייבים כולכם להתקדם בהתלהבות גדולה יותר, היו כנים ואמתיים למשימתכם, השלום יהיה אתכם, משימה קטנה הושלמה"
הוא מת מדלקת ראות ב27.12.44, יומיים אחר כך באו שני קומיסרים לאסור אותו.

 
 
 
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו