הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

צבעים ועידן חדש - טיולים לרחבי העולם

תורת 5 הצבעים:
בתורת גורדייף והאימן מופיע האדם כמכונה המעבדת אנרגיה, מכונה העובדת על 5 דלקים, או, אם תרצו 5 מרכזי אנרגיה, (כך ברוב בני האדם, בבני אדם שהתפתחו יכולים להתחיל לפעול 2 מרכזים גבוהים נוספים). 5 מרכזי אנרגיה אלו מופיעים במבנה הקומפלקס האנושי בצורת 5 החושים, 5 אצבעות בכל יד, 5 שלוחות לגוף (2 ידיים, 2 רגליים, וראש). ובכלל, האדם, כבר בתורות קדומות מימי יוון ואחרים, מתואר בצורת מחומש מעצם מבנה גופו.
5 מרכזי האנרגיה מאופיינים וקשורים ל5 צבעים: ירוק, צהוב, כחול, אדום ולבן. 
צהוב כחול ואדום הם הצבעים הראשוניים, הבסיסיים, שמהם אפשר ליצור פיזית את כל שאר הצבעים, מתברר שירוק הוא צבע בסיסי באור, כפי שהוכיח גתה, ירוק אדום וכחול הם הצבעים הבסיסיים של האור שמהם מרכיבים את כל שאר הצבעים, כולל צהוב. ובכן ירוק הוא המטען של כל המערכת, צהוב כחול ואדום הם התהליך, ואילו לבן הוא התוצר של חיבור כל שאר הצבעים, אך יש לו עדיין קיום אינדיווידואלי משל עצמו.
5 הצבעים במערכת זו הם אותם 5 צבעים בפילוסופיה הסינית של הצי, אנרגיית החיים, כפי שהיא מופיעה ב5 היסודות הסיניים: עץ, אדמה, מים, אש, מתכת. הצבעים שמייחסים להם הסינים הם ירוק לעץ, צהוב לאדמה, כחול למים, אדום לאש ולבן למתכת.
5 הצבעים הללו מופיעים גם אצל הדרוזים, אצל הזולו בדרום אפריקה, ועוד
בתורת 5 הצבעים, הצבעים הינם לבוש של אנרגיה, ו5 הצבעים הינם לבוש של 5 אנרגיות בסיסיות שעליהם עובדת המערכת האנושית:
הצבע הירוק נותן אנרגיה לאברי הרבייה ולריאות, והמרכז האנרגטי שהוא קשור אליו הוא מרכז  המין.
הצבע הצהוב נותן אנרגיה ללב, והמרכז האנרגטי שהוא קשור אליו הוא מרכז הרגש.
הצבע הכחול נותן אנרגיה לכליות ולשלפוחיות השתן, והמרכז האנרגטי שהוא קשור אליו הוא מרכז האינסטינקט.
הצבע האדום נותן אנרגיה לבטן, והמרכז האנרגטי שהוא קשור אליו הוא מרכז התנועה.
הצבע הלבן נותן אנרגיה לכבד ולקליפת המוח, והמרכז האנרגטי שהוא קשור אליו הוא מרכז המחשבה.
כל אחד ממרכזי אנרגיה אלו, בנוסף להיותו מיוצג על ידי צבע, יכול להתבטא גם בצליל ובתנועה.
החשיבות של לימוד תיאורית המרכזים היא שאם המרכזים מאוזנים הרי שתפקודו של האדם הוא טוב ו"הרמוני", ואם לאו, אזי זה מקור ההפרעות בתפקוד.
ירוק בתפקוד טבעי מעורר, נותן אנרגיה, רעיונות חדשים, מרפא, נותן חיות.
ירוק לא מאוזן גורם לקנאה, חמדנות, סטיות מיניות, תאוותנות, תחרותיות ועוד.
צהוב בתפקוד נכון נותן כבוד, עמוד שדרה, זקיפות קומה, אספקט דתי, נאמנות, ועוד.
צהוב לא מאוזן מוביל לחוסר ביטחון, התנדנדות, חוסר מטרה,  אפאטיות, ועוד.
כחול מאוזן נותן עקרונות, ערכים, שלווה, עקביות, טבעיות אינסטינקטיבית, ועוד
כחול לא מאוזן מביא לדמיונות, עצלות, חוסר החלטה וחוסר עקרונות.
אדום מאוזן נותן אומץ, סדר, כוח, יכולת ניתוח חשיבתית, יכולת לימוד ועוד..
אדום לא מאוזן מביא לאלימות, כעס, אגואיזם, רכושנות, ועוד..
לבן מאוזן נותן יכולת מחשבה וזיכרון, פתיחות, אמיתיות, סבלנות, ועוד.
לבן לא מאוזן מביא לאינטלקטואליזם עקר, צדקנות, דוגמאטיות ועוד
במידה והצבעים לא מאוזנים באדם ניתן לאזן אותם על ידי תרגילים של תנועה, מוזיקה, על ידי הקרנות של הצבעים עצמם, ואף על ידי מדיטציה על הצבעים. אבל הדרך הטובה ביותר והמחזיקה מעמד לאורך זמן היא דרך העבודה העצמית, המודעות, ההתעוררות, ושינוי התכונות בתוך עצמך. רק משעבד אדם על עצמו ואיזן בתוכו את 5 המרכזים, רק אז יכול הוא להתקדם אל עבר מרכזי האנרגיה הגבוהים יותר. ולהיות אדם אמיתי, "הרמוני". למלא את תפקידו על פני האדמה כמכונה המעבדת אנרגיות, ולהתקדם מעבר לכך אל גורלו, אל יכולת הבחירה החופשית. כמובן שעבודת 5 מרכזי אנרגיה אלו במערכת האנושית מקבילה למערכות זרימות אנרגיה ביקום כולו, במקרוקוסמוס.
 
מבחן הצבעים של לישר:
 
פרופסור לישר מגיע קרוב מאד למערכת 5 הצבעים של האימן, גורדייף והדרוזים, אלא שהוא מגיע לזה מכיוון אחר לגמרי. מכיוון מדעי של תצפית טבעית, כך או כך, מסקנתו החד משמעית היא ש4 מתוך 5 הצבעים של המערכת המחומשת הם צבעים חיוניים לאדם. הצבע החסר הוא הלבן, ובמקומו יש את הצבע הסגול או 3 האחרים, מכל מקום על האדם לבחור את 4 צבעי הבסיס ב5 המקומות הראשונים של המבחן שהוא פיתח.
מקור חשיבותו של הצבע לפי ליטשר:
בתחילה הכתיבו את חיי האדם שני גורמים, שאינם בשליטתו: לילה ויום, חושך ואור. בסביבה שנוצרה עם רדת הלילה, נאלץ האדם לחדל מפעילות, לכן פרש אל מערתו, התעטף בפרוותיו ועלה על יצועו, או טיפס על עץ, התרווח ככל האפשר במקומו, וציפה לעלות השחר. בסביבה שנוצרה עם בוא היום, יכל האדם לפעול, ולפיכך שוב נרתם למלא את מאגריו, לתור אחר מזון, ולצוד אותו. הלילה הביא עימו פסיביות, שקט ושלווה, והאטה כללית של פעילות חילוף החומרים והבלוטות, היום הביא עימו את האפשרות לפעול, הגביר את קצב חילוף החומרים והפרשת הבלוטות, ובכך סיפק לאדם מרץ ותמריצים כאחד. הצבעים הקשורים עם שתי סביבות אלו הם הכחול הכהה של שמי הלילה, והצהוב הבהיר של אור היום.
לפיכך מסמל הכחול הכהה את השקט והסבילות, והצהוב הבהיר מסמל את התקווה והפעילות. אולם הואיל ושני הצבעים הללו מייצגים את סביבות הלילה והיום, הרי הם בבחינת גורמים השולטים באדם, ולא יסודות הנתונים לשליטתו, לכן מתארים אותם כצבעים "הטרונומיים" – דהיינו, צבעים השולטים מבחוץ. הלילה (כחול כהה) כופה הפסק פעילות, ומחייב שקט ושלווה, היום (צהוב בהיר) מניח לפעילות להתרחש, אולם אינו כופה אותה.
ככלל, פעילותו של האדם הפרימיטיבי לבשה אחת משתי צורות – הוא היה רודף ותוקף, או נרדף ומתגונן בפני תקיפה: מגמת פעילותו הייתה לכיבוש ולהשגה מחד גיסא, ולשימור עצמי, מאידך גיסא. הצבע האדום הוא הסמל האוניברסאלי של פעולות התקיפה והכיבוש, משלימו, הצבע הירוק, המסמל את השימור העצמי.
הן פעולות התקיפה (אדום) של האדם, והן פעולות ההתגוננות (ירוק) שלו היו, לכל המועט, בתחום שליטתו, ולפיכך מתוארים גורמים וצבעים אלה כ"אוטונומיים", או שולטים בעצמם. לעומת זאת, בהיות התקיפה פעולה יוצאת של השגה, היא נחשבת "פעילה", ואילו ההתגוננות, שכל עניינה בשימור עצמי, נחשבת "סבילה" (רבה ככל שתהיה הפעילות הכרוכה בניסיון להכניע נמר ארוך ניבים באמצעות אלה!).
התפתחות ראיית הצבעים:
בשלב הראשון של התפתחות כושר הראיה של היילוד, הוא יכול להבחין בניגודים, דהיינו , ב"בהירות" וב"כהות. בשלב השני הוא יכול להבחין בתנועה, ואחר כך בתבנית ובצורה. הכרת הצבע מתפתחת בשלב האחרון. ההבחנה בניגודים היא, אם כן, המוקדמת והפרימיטיבית שבצורות התפישה החזותית.
באשר לאדם, נראה כי על הפירושים היותר מורכבים של מסרי החושים שלו מפקד חלק המוח ה"משכיל" יותר – הקליפה (קורטקס). הכושר להכיר בשמים שונים, ולהבחין ביניהם, נמנה עם תפקודי קליפת המוח, ותוצאה של "חינוך" חוש הריח. אולם התגובה האינסטינקטיבית ל"ריח רע" היא ממש כזאת – אינסטינקטיבית ותגובתית, המביאה, לכל הפחות, לרתיעה המתבטאת בעיקום האף, ולכל היותר, לבחילה ולהקאה. תגובות אלו אינן נוצרות בקליפת המוח אלא במרכזים של אזורי המוח הקדמוניים והפרימיטיביים ממנה, הממוקמים באזור מרכזי יותר, וקשורים קשר יותר הדוק עם מוחות אבותינו הקדמונים.
לראיית צבעים נודעת זיקה דומה, הן למוח ה"משכיל", והן למוח הפרימיטיבי, על כך העיד בקר, בשנת 1953, בשעה שהוכיח כי רשת סיבים עצביים הובילה במישרין מגרעין שברשתית אל מערכת המוח התיכון ובלוטת יותרת המוח. ההבחנה בצבע, זיהויו, הגדרתו בשם, וכל התגובות האסתטיות אליו- כל אלה נמנים עם תפקודיה של קליפת המוח, ומכאן, שמקורם בהתפתחות ובלמידה ולא בתגובות אינסטינקטיביות. לעומת זאת, את התפקודים הרפלקסיביים והאינסטינקטיביים של הראיה קושרת, ככל הנראה, רשת העצבים של בקר אל המוח התיכון, הפרימיטיבי הרבה יותר, והפועל על בסיס של ניגודים, ומשפיע בדרך שעדיין אינה מובנת לנו כל צורכה, על מערכות הגוף והבלוטות באמצעות בלוטת יותרת המוח.
מכאן מגיע פרופסור לוטשר למסקנה שאן בעיוורון צבעים בכדי להשפיע על תוצאות המבחן שלו. 
 
צבעים בתורות עידן חדש.
 
אורה סומא:
בקבוקי האורה סומא מכילים 2 שכבות צבע. השכבה העליונה (המודע) מורכבת על בסיס שמן, בעוד שהשכבה התחתונה (תת מודע) מורכבת על בסיס מים. בשכבת השמן יש תדרים של הצבע המבוססים על גבישים קריסטלים ושמנים אתריים, ובחלקו התחתון המימי ישנם תדרים של צבע המבוססים על גבישים, קריסטלים וצמחי מרפא. לראשונה במערכת ריפוי אחת משלבים את הריפוי בארמותרפיה עם הרבליזם ויחד עם אורכי הגל של צבע ואור, גבישים וקריסטלים.
אורה סומה פותחה על ידי וויקי וול:
וויקי גדלה כבת צעירה במשפחה חסידית באנגליה, אביה הייה קבליסט, היא הייתה ילד שביעי של ילד שביעי. כשהיא הייתה קטנה נהגה לטייל עם אביה בפארקים של לונדון ולשאול אילו מחלות ירפאו הצמחים שהיא רואה? כתוצאה משאלות אלו אביה הכיר לה את מדע החתימות, עזר לביתו לפתח את האינטואיציה שלה בשדה זה. וויקי מילדותה הייתה קלרווינטית ופסיכית. בגיל 66 וויקי התעוורה ואז קרה ה"נס". היא אספה בחדרה מספר חומרים טבעיים והתחילה בעבודה אלכימית במעבדה קטנה בדירתה,  הידיים שלה הודרכו מעצמם, ובדרך של תקשור היא יצרה את ראשון בקבוקי האורה סומא,
וויקי לא ידעה בתחילה לשם מה היא ייצרה את הבקבוקים, מספר ניסויים של ריפוי נעשו איתם שהניבו תוצאות מפתיעות. יכולה של וויקי לראות אאורות לא נפגעה כתוצאה מעיוורונה וויקי שמה לב שהבחירה של הבן אדם בבקבוק מתאימה בצבע של החלק התחתון שלו למה שהיא קראה "האאורה האמיתית" של הבן אדם. אותו חלק בבן אדם שהוא המהות האמיתית שלו ושנאבד לרוב האנשים. הבקבוקים נראה היה שהם מעוררים בבני האדם משהוא נשכח. וויקי הבינה שהמשהו המאד פנימי הזה בבני האדם קשור לצבע.
וויקי פגשה באדם ששמו מייק בות, שגם הוא היה מרפא, ויחדיו הם פיתחו את שיטת האאורה סומה. היא כותבת בספרה "הנס של ריפוי בצבע": "מייק בות משמש כעניים שלי והוא עוזרי הנאמן. אנחנו עובדים יחדיו באיחוד רוחני צמוד. מייק ימשיך ויוביל את עבודתי". וויקי מתה בשנת 1991, ומייק בעזרת אחרים ממשיך את עבודתה מאז.
 
הצ'קרות וצבע.
תיאורית הצ'קרות המסורתית נובעת מההנחה שאנרגיית הקונדליני, אנרגיית הנחש, יושבת בצ'קרת הבסיס. ברוב האנשים, הנחש מגולגל וישן. מדי פעם הוא מרים עצמו לצ'קרה השנייה שקשורה למיניות ולצ'קרת מקלעת השמש, היכן שכוח ואינטלקט שוכנים. לא קורה הרבה יותר מזה. משמעות הדבר שעבור רוב האנשים הנושאים המרכזיים הם כוח, מין ולשרוד.
צ'קרת הבסיס: ממוקמת בבסיס עמוד השדרה. הצבע הקשור אליה הוא אדום ובמידה פחותה וורוד. צ'קרת הבסיס קשורה לעולם הפיזי ולהישרדות, כשהיא מאוזנת יש אמון אינסטינקטיבי, כל שאתה צריך זורם אליך כוח החיים, הגנה, מזון וכסף. כשצ'קרת הבסיס לא מאוזנת מחשבות האדם הם על שרידות, על דברים אגוצנטריים, האדם נהיה תוקפני. צ'קרת הבסיס קשורה לרגליים.
הצ'קרה השנייה: ממוקמת באזור אברי הרבייה. הצבע הקשור אליה כתום, היא קשורה ליצירתיות. חוסר איזון בה מוביל או לפרידג'יות או לאובססיה בסקס.
הצ'קרה השלישית נקראת צ'קרת מקלעת השמש והיא ממוקמת במקלעת השמש, הצבע הקשור אליה הוא צהוב, היא קשורה למערכת האיכול ולבלוטת האינסולין. קשורה לידע נרכש.
הצ'קרה הרביעית היא צ'קרת הלב: היא קשורה ללב ולראות, צבעה ירוק, היא קשורה לבלוטת התימוס המערכת הלימפטית ומערכת החיסון, במסורת היא המרכז של כל הצ'קרות, נושאה הוא "אהבה".
צ'קרת הגרון הצ'קרה החמישית: צבעה כחול, קשורה לגרון ולצוואר, בלוטת התירואיד. קשורה לתקשורת. כשהיא מתפקדת נכון לאדם יש יכולת לבטא את עצמו.
הצ'קרה השישית העין השלישית: הצבע הקשור אליה הוא אינדיגו , קשורה לפרצוף ולאיברי החישה, נושאה הינו אינטואיציה .
הצ'קרה השביעית צ'קרת הכתר: מעל הראש בקצה הראש, קשורה לצבע הסגול, למוח ולבלוטת האצטרובל.
 
צבעים לפי שיטתו של שטיינר.
לרודלף שטיינר מערכת של 4 צבעים בסיסיים: שחור, לבן, ירוק, וכתום אפרסק – צבע העור. הצמחים הם מהות החיים, ירוק הוא הדימוי המת של החיים בצמח. צבע העור הוא הדימוי המת של החים של הנפש.רודולף שטיינר הקים את החברה האנתרופוסופית והוביל אותה במשך 12 שנה מ1913 עד 1925. הוא היה מלומד בכתבי גתה וערך את ספר הצבעים שלו. בתורה האנתרופוסופית יש עניין תיאוסופי בטבע, בגורל האדם, ובתהליך של שחרור רוחני. נקודת המוצא היא החלוקה של האדם ל7 עקרונות, והמחזור של גלגולי הנשמות. שטיינר התייחס לאיך התופעה של צבע יכולה להתפרש. הוא אומר כך: ירוק הינו הכיסוי הצמחי של כדור הארץ, יש לצמחים גוף אתרי. כתום אפרסק הינו הצבע של ההתגשמות של האדם, ברגע שהנפש עוזבת את הגוף, הגוף מקבל, לכן, גוון ירוק. פריחת האפרסק היא ראי הנפש. לבן מתייחס לאור ולשמש, לבן הינו המצב של קליטה של צבעים, והוא הכרחי למען גישה אל העצמי, הלבן הינו התמונה שיש לנפש של המיינד. השחור הינו חושך וקשור לפחמן, כשם שלבן מראה על שחור, כך שחור מראה לכיוון לבן, הפחמן יכול להיות פחם ויכול להיות יהלום. אם לבן מצויר על גבי שחור, הלבן יתמלא ברוח. השחור מייצג את התמונה שיש למיינד של המוות. לסיכום: ירוק הוא התמונה המתה של החיים, כתום אפרסק הוא התמונה החיה של הנפש, לבן הוא התמונה של הנפש של המיינד, ושחור הינו התמונה של המיינד של המוות. כל אחד מהצבעים הללו הוא לא אמיתי אלא רק תמונה, והם נקראים צבעי תמונה. בנוסף לארבעה אלו ישנם שלוש צבעים קורנים של כחול, אדום, וצהוב. הצהוב תכונתו שהוא רוצה להקרין, הוא שואף להיות חלש וחלש יותר בקצותיו, הצהוב לא יכול להיות מוגבל, הכחול לעומת זאת נהיה צפוף בקצותיו, ושואף לחזור לעצמו, הוא יוצר מחסום סביב כחול בהיר יותר (ומכאן אולי תפקידו הטבעי כמסמל הגנה) ורק אז מגלה עצמו במצבו המקורי. אדום רוצה להיות אחיד ושלא יהיו לו גבולות, אך רוצה להיות רגולרי. הוא לא רוצה לא להקרין ולא להצטופף, אלא רק להיות אפקטיבי, הוא רוצה ליצור מידת ביניים בן זרימה והתקבעות. שטיינר שואף הרבה מההסברים שלו מגתה ומהניסיונות שהוא עשה בן שחור ולבן. ישנו משחק בן צבעים קורנים לבן צבעים תמונתיים, הסדר הוא כדלהלן: צבע התמונה ירוק מוביל לצבעים הקורנים של אדום וצהוב, משם הדרך מוליכה לצבעים הקורנים של כחול – סגול, ולבסוף לצבע התמונה של האפרסק. הלבן והשחור מפני הניגודיות שבהם, יש להם זכות מסתורית בהשוואה לצבעים אחרים.הם נמצאים מתחת להופעות כל שאר הצבעים, מתחילים וסוגרים את ההופעה. 

מתוך תרפיה בצבעים – לינדה קלרק.
בצמחים כגון קוסמוס ומרווה מפריע האור האדום לפריחה. וכן מעכב את הגדילה בצמחי לפופית, בעוד שאור כחול מעודד אותה. ללפופית פרחים כחולים.
האור האולטרא סגול הנחשף לתקופות קצרות מונע מחלות. מועיל לחילוף החומרים ולבלוטות.
יש, לכן, מסעדות שמשתמשות בתאורה אולטרה סגולה., בעיקר מסעדות אווירה יקרות. הקרינה מועילה לחילוף החומרים הסידני, יש לה השפעה על מערכת העצבים הסימפאטית, ובאמצעותה לכל תא באורגניזם וכן למנגנון הבלוטות.
המערכת הסימפטית אחראית למנגנון: הילחם או ברח. לכן אולי יש יותר אומץ ביום, בזמן קרינה אולטרה סגולית.
בני אדם נוטים להגזים בהערכת הזמן שחלף בחדר אדום וממעיטים בחדר ירוק. (לכן החליפו את האוטובוסים של אגד מאדום לירוק).
בני אדם נוטים להקל במשקלו של חפץ בהיר ולהכביד במשקלו של חפץ כהה.
האדום דוחף לפעולה, הירוק מעודד הרגשה טובה.
ריפויים רבים יוחסו במאות הראשונות לספירה לחלונות הצבעוניים של הכנסיות, שהכילו הרבה אדום, ארגמן, ירוק וצהוב. חלונות שבעדם חדרה השמש על החולים והחלושים. ההשפעה הוגברה בעקבות השימוש במוזיקה , שירה ותפילה
האור היה סמל לרוח, החלונות הצבעוניים הוסיפו תחושה של מסתורין  וחזון.
חלונות צבעוניים בכנסיות נמצאים באנגליה כבר מהמאה השביעית .

שימוש בצבעים בבית:
סגול: מרגיע את הגוף והמחשבה. טוב למדיטציה ותפילה. מבליט מודעות ועוזר לנו לתת מהטוב ביותר שבנו. מטהר.
אינדיגו: עוזר לפתוח את האינטואיציה. הצבע של ידע שמימי ומחשבה גבוהה.
כחול: מרגיע, משקיט ומרפא. צבע התקשורת, מרדים.
ירוק: מאזן, מביא להרמוניה ומעודד סובלנות והבנה.
צהוב: מעורר פעילות מנטאלית ומקדם תחושה של ביטחון. עוזר ללימוד מכיוון שהוא עוזר לנו להישאר ערניים. צבע של היום, של תקווה.
כתום: מחמם ומטעין. יכול לעורר יצירתיות. כתום הוא צבע של שימחה וחברתיות.
אדום: נותן אנרגיה. מעורר את הרגשות מעורר תאבון.
טורקיז: קר ומרגיע וטוב למערכת העצבים ולמערכת החיסון.
וורוד: מלטף ומעודד. עוזר לפתור כעסים ומעודד אהבה ללא תנאים.

 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו