הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

קדושים סופים - טיולים לרחבי העולם

שני הזרמים המוקדמים של הסופיות נקראים על שם ביסטמי שדגל בשיטה של האקסטזה, שכרון, וגונאיד שהנהיג את הזרם של התרגול ההדרגתי והפכחון.
לפי אליאידה (תולדות האמונות ג', עמ' 112) "ביסטמי היא הראשון שתיאר את ההתנסות המיסטית שלו במונחים של "מיערג" (עלייתו הלילית של מוחמד), הוא הגיע לאחווה גמורה, ולפחות לרגע האמין שהגיע לאחדות מוחלטת של האהוב, האוהב והאהבה עצמה, כשהיה במצב זה של אקסטזה, ביסטמי השמיע "ביטויים תאופתיים", כלומר שהוא דיבר כאילו הוא האל עצמו, "האל בחן את כל ההכרות בכל היקום וראה כי אף אחת לא נותנת את דעתה עליו. ורק בהכרתי הוא ראה את עצמו במלוא שפע הדרו."
לפי חוקרים של המזרח הרחוק כמו R. C. Zaehner, hindu and muslim mysticism ההתנסות המיסטית של ביסטמי היא תוצאה של השפעה הודית ובעירק הדרך של הוונדטה של סאנקארה, אך איליאדה חושב שזאת השפעה של היוגה

המקביל שלו גונאיד (מת 910) היה הראשון שכתב חיבורים תיאולוגיים ומיסטיים העוסקים בהתנסויות הרוחניות. הוא הדגיש את המפוכחות הבאה לאחר ההתנסות האקסטטית, בבחינת "מפוכחות שנייה", כמו שהיה למוחמד שחזר לחיי היום יום. הוא כתב בשפת סתרים, ואסר לגלות את הסוד למי שלא מבין/
גונאיד היה אביהן של רוב שושלות השייח'ים הסופיים החשובים. הוא ייסד אסכולה מרכזית בסופיות, את  בית הספר לסופיות הבגדאדית בצורתה הקיימת. דודו היה הסופי  הגדול סרי אל סקטי שממנו למד את עקרונות מדע הסוד הסופי (ה'תסווף') ואת עקרונות ההלכה (ה'שריעה'). גונאיד היה הראשון שהוציא את מדע ה'תסווף' מן הסודיות אל האור.

מספר גונאיד על עצמו:
"הייתי ילד בן שבע משחק ליד דודי סרי והיו אנשים מדברים על ההודיה (לאל), אז דודי פנה אלי ושאל:  'היי תינוק. מה זאת ההודייה?'
עניתי: 'שלא תסרב לאל כשהוא משפיע עלייך מחסדו'.
דודי אמר: 'אני מפחד שהחלק שלך אצל האל יהיה לשונך'.
אמר גונאיד: 'עד עתה, שנים רבות אחר כך,  אני עדיין בוכה בגלל המילים הללו ששמעתי'.



 


בסטאמי


במקביל לגונאיד וחבריו, חי בירושלים בסטאמי שנחשב למתחיל של זרם ההתלהבות, הזרם האקסטטי של הסופיות.
בסטאמי הגיע מוקדם לדרגת הכיליון, הדרגה הגבוהה ביותר. הוא התגורר במסגד אל אקצא, ולפי המסורת קבור בעיר העתיקה ברובע המוסלמי.
מספרים על בסטאמי שפעם אמר לו אמר אדם: "שמעתי שאתה עף באוויר".
ענה לו בסטאמי: "מדוע אתה מתפלא, הנשר אוכל פגרים והוא עף באוויר, והמאמין טוב יותר מהנשר, מדוע שלא יעוף"?
עוד מספרים עליו שפעם היה במצריים סופי גדול בשם דונון אל מצרי, שהיה לו חסיד שרצה ללכת לבית המקדש בירושלים להתפלל.
אמר לו: "בסדר, תעבור אצל בסטאמי ותגיד לו שאל מצרי מוסר לו שלום".
נסע לירושלים ושאל: "איפה אבו יזיד (בסטאמי)"?
אמרו לו: "הנה הוא שם יושב לו לבדו".
שאל: "לבדו"?
אמרו לו: "כן".
הלך אליו.
אמר לו: "שלום אבו יזיד".
אמר לו: "שלום".
אמר לו: "הייתי אצל אל מצרי והוא מוסר לך שלום".
שאל אותו: "מי זה"?
אמר לו: "זה החבר שלך, יה אבו יזיד".
אמר לו: "מי זה אבו יזיד"?
אמר לו: "אתה".
אמר לו: "מי אני"?
אמר לעצמו: "הוי , עם מי אני מתעסק"?!
חזר למצרים וסיפר לאל מצרי מה שקרה.
צחק אל מצרי ואמר: "אלוהים ירחם על אבו יזיד, הוא הלך עם ההולכים, (הגיע למצב הכיליון)".
לחצו כאן למאמר - על הכיליון


אל חלג'
אל חלאג’ הינו הדמות הציורית ביותר מבין הקדושים הסופיים. גורלו מזכיר את גורלו של ישוע והוא דמות נדירה ומיוחדת בתולדות ה'תסווף', מכיוון שהיה הראשון שהוצא להורג, כתוצאה מחשיפת הסודות ורדיפות אנשי הדת.
אל חלאג’ חי בבגדאד בתקופתו של גונאיד. הוא היה אדם אקטיבי שפנה לזרם ההתלהבות (ה'גהלבה') הסופי. הוא חיבר שירה מיסטית נפלאה שבה שורות כגון אלו: "מזגת רוחך ברוחי כיין הנמהל במים זכים, ובנגוע בך דבר, נגע בי, כי אנוכי אתה בכל הזמנים".
מסופר עליו שיצא למכה לשנה. במהלך שנה זו ישב בחצר המסגד ביום ובלילה. היו  מגישים לו כל יום, כמנהג המקום, כיכר לחם וכד מים ומוצאים שהוא לקח חתיכה קטנטנה מהכיכר ולגימת מים אחת או שניים מהמים. זה מה שאכל כל השנה. אחרי שנה חזר לבגדאד. חסידים רבים, שהאמינו בו ובדרכו, התאספו ובאו אליו.
בגלל המדיטציות התכופות שלו הוא הגיע למצב הנקרא כיליון (‘פנאא’), שזה מצב עליון אצל הסופים. במצב הזה מאבד הסופי את חושיו ואינו מרגיש את הגוף. הוא חי דרך הרוח והנשמה. כשהגיע אל חלאג’ למצב הזה, הוא התחיל לדבר ולא פעם היה אומר: "אני האל" "אנא אל חק". אמירות שנחשבו אז ככפירה.
אנשי ההלכה ואנשי החליף, שלא אהבו את אל חלאג’, השתמשו באמירה זו נגדו, והאשימו אותו בכפירה.
כשהכניסו אותו לכלא, סיפרו עליו שהיה משתחווה אלף השתחוויות כל לילה והיה קורא את הקוראן ומסיים אותו כל יום. פעם אחת, אחד המשרתים בכלא, רצה להביא לו אוכל. נכנס המשרת ופתאום ראה שאל חלאג’ ממלא את כל החדר(קוראים לזה מצב העוצמה). נבהל המשרת מאד ופחד פחד מוות. כשחזר לעצמו אל חלג, אמר למשרת: "אתה חושב שאני לא יכול לברוח"? 
 שאל אותו המשרת: "איך"?
אמר לו אל חלאג’: "תסתכל על הקיר". ראה המשרת שהקיר לא קיים.
אמר אל חלאג’: "תסתכל על כבליי". ראה המשרת שאין כל כבלים.
אמר לו אל חלאג’: "אני יכול לברוח, אך אני יודע שזה גורלי".
אל חלאג’ נשאר בכלא ולאחר כמה ימים הוצא להורג. כשהלך אל מקום הצליבה הוא חייך. אחד השומרים שהתעצבן מזה, סטר לו ודם ירד מפניו. אל חלאג’ המשיך לחייך, הסתכל עליו ואמר: "תסלח להם, כי אם לא יעשו את זה הם אשמים". (לפי ראסן, הוא אמר זאת מכיוון שהוא קרא הרבה  פעמים: "הרגו אותי, אני רוצה לנוח, השלווה שלי היא במותי", במצביו האקסטטים.)
אל חלאג’ הסתכל על אימאם שיבלי - חברו שהיה נוכח באירוע, ושאל אותו: "האם יש לך שטיח תפילה"? ענה לו שיבלי: "כן אדוני".
 שיבלי הוציא את שטיח התפילה ואל חלאג’ התחיל להתפלל.
 שאל אותו שיבלי: "מה אתה עושה? הולך להתפלל"?
 ענה אל חלאג’: "אני מתפלל את תפילת האהבה, שהיא לא תבוצע אלא בטהרה של דמים (הדם שירד מהאף)".
החיילים צלבו את אל חלאג’, והתחילו לענות אותו.  חתכו לו את הגפיים אחת אחרי השניה, והוא חייך והמשיך להתפלל תפילה בזו הלשון:
"ברחמים שלך אנחנו מתחבאים, ובאור של עוצמתך אנחנו מוארים. תראה לנו מה שתרצה מדברייך, ואתה אשר בשמיים - הכסא שלך. בשמיים אתה האלוהים ובארץ אתה האלוהים. אתה מתגלה כפי שאתה רוצה, כפי רצונך, בצורה הטובה ביותר. הצורה היא הרוח המדברת, אשר נתנה לנו את הדעה ואת ההבעה ואת היכולת. כולם עבדייך... הנה הם התאספו להרוג אותי מתוך קנאת דתך. הם חושבים שהם מתקרבים בזה אליך... אז תסלח להם. כי אם גילית להם את מה שגילית לי, לא היו עושים את מה שהם עשו. ולו כיסית ממני את מה שכיסית מהם, לא הייתי במצב הזה. אתה עושה את הכל, והכל קורה ברצונך.  תתגדל ותשתבח בכל מעשייך ..."
שיבלי הסתכל על אל חלאג’ וביקש מן השומרים להביא לו מים. השומרים הסכימו שאישה תביא לו מים. ביקש שיבלי מהאישה שתשאל את אל חלג: "לאן ילך? ומה הוא ה'תסווף'"?
האישה נתנה לאל חלאג’ לשתות והוא אמר לה שתגיד לשיבלי שילך לגונאיד,  ושהשלב הראשון ב'תסווף' הוא היכן שהוא (אל חלאג’) נמצא עכשיו.

הוא  היה תלמיד של גונאיד, אך זכה לחוויות מיסטיות "רוחי מתערה ברוחו כמושק בענבר, כיין במים צלולים". הוא חולל ניסים, פרש מהארתודוקסיה, יצר קשרים עם פשוטי העם, בשנת 905 יצא למסע ממושך במזרח עם ארבע מאות תלמידים, לבסוף חזר לבגדד והכריז כי התכלית העליונה של האדם היא איחוד מיסטי עם האל אליו ניתן להגיע דרך אהבה, ועל ידי כך המאמינים הופכים לקדושים ואלוהיים.
במסגרת החזיונות שלו השמיע את הפסוק הנודע "אני האמת", "אנא אלחק", וזה הביא להרשעתו על ידי העולמא, לפי החוקר מסיניון כפי שמופיע אצל איליאדה (תולדות האמונות ג' עמ' 114): "הוא ביקש להביא לכך שהמאמינים ישימו קץ לשערוריה, ויהרגו את זה שחשב עצמו לאחד עם אללה, הוא קרא לעברם במסגד אל מנצור, "אללה התיר לכם את דמי, הרגו אותי, בכל העולם המוסלמי אין משימה דחופה יותר מאשר המתתי." (כמובן שיש בכך סמליות למות האגו). בעקבות דברים אלו ואחרים הוא הוצא להורג בשנת 922, מילותיו האחרונות היו "די לו למתעלה כאשר רק היחיד (האל) מתגלה בקרבו". וכן: "סלח להם על מה שהם עושים, כי לו ידעו מה שאני יודע לא היו עושים כדבר הזה, ולו לא ידעתי את מה שאני יודע, לא הייתה באה עלי הצרה הזו". 
הוא השאיר אחריו שירים מיסטיים עוצמתיים הקשורים לאלכימיה ומשמעות האלף בית הערבי, חיבור בשם "כיתב את תוואסין" שבו הוא עוסק בנבואה ופרשנות לקוראן. 
מסיניון טוען שהדרך של אל חלאג קשורה בהדברת האגו, הסבל מלמד אל "אהבה נלהבת", בדיוק כמו אצל הנוצרים. 
אל חלאג חשוב מאד במסדרים הצופים המיסטיים כמו הבקטשים, שם יש עמדה לכבודו במיידן (המקום הקדוש)

 

בהמשך ללימוד הסופיזם כפי שהוא מופיע באתר זה. קראו את סדרות המאמרים הבאים - לחצו לקישור:

דרווישים מחוללים בטורקיה סדרת מאמרים
גלאל א דין רומי - סדרת מאמרים
מאמרים על הסופים בישראל
מאמרים על הסופים בעולם
מאמרים על הסופים הבקטשים בטורקיה
 
לחצו לקריאת המאמרים הבאים
דול נון המצרי
אבו בכר
איבן ערבי
אל רזאלי
אנשי האשם
איברהים איבן אדהם
איסמעליה
סופים בישראל
סוהרוורדי 



רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו