הצהרת נגישות

נגישות אתרים
תרבויות עולמי פועלת בכדי שאתר האינטרנט יהיה נגיש ושוויוני לכולם
לצורך כך הנגשנו את האתר לאוכלוסיות הבאות
- מוגבלי ראייה כולל עוורי צבעים, לקויות ראיה ועוד
- מוגבלים מוטורית בידיים , כאלו שקשה להם עם העכבר והמקלדת
- אנשים עם קשיים מסוגים שונים כגון: קריאה, למידה, הבנה, ועוד
• אנשים עם קשיים נוספים, מכל גווני הקשת: קשיי קריאה, קשיי הבנה, לקויי למידה ועוד.
באתר אנו משתמשים ברכיב עזר להנגשת אתרים על פי תקן ישראלי 5568 ברמת נגישות AA כמוגדר ב: W3C's Web Content Accessibility Guidelines 2.0

דגשים בנגישות
ישנם מספר חלקים – סעיפים חשובים שמבטיחים הגדרת האתר כנגיש לקהל המוגבל. ואלו הם
•התאמה לקורא מסך   •ניווט מקלדת   •חסימת הבהובים   •מונוכרום   •ניגודיות כהה   •ניגודיות בהירה   •הגדלת גופן   •הקטנת גופן   •גופן קריא   •סמן גדול לבן   •סמן גדול שחור   •הגדלה   •הדגשת קישורים   •הדגשת כותרות   •תיאור לתמונות  

הסתייגות
יחד עם זאת נסייג ונאמר שמפני שהאתר שלנו כולל מערכות הזנת תוכן שונות שפועלות לפי שיטת WYSIWYG ייתכן שחלקים בדפי התוכן לא יצליחו להיות מונגשים בצורה כוללת, וייתכן שתצטרך התערבות בקוד האתר נוספת. במידה וגילתם מצב כזה, אנא צרו קשר בכדי שנוכל לטפל בכך באופן המהיר ביותר.
כמו כן במקרים מסויימים האתר שלנו מציג תוכן שבא מאתרים אחרים, שחלקם טרם הונגשו ואין לנו אפשרות לאחריות על צד ג', אך נשמח לקבל הערות ולהפנות את תשומת לב הגורמים הקשורים בכך.

פניות
כל שאלה, הבהרה, הצעה ופניה באופן כללי שקשור לאתר אנא שלחו לדואר אלקטרוני ל
support@nagishnow.com
סגור
לפרטים נוספים: 1-700-50-9992

תורת ישו האמיתית - טיולים לרחבי העולם

תורת ישו האמיתית

מה הייתה התורה האמיתית של ישוע? מה הוא בעצם אמר? מהי מלכות שמים?
הדרשה הנוצרית החשובה ביותר בברית החדשה היא דרשת ההר. ישוע עלה על הר גבוה ליד הכינרת והעביר לתלמידיו את עיקרי תורתו. הפרשנות המיסטית לדרשת ההר נותנת מימד חדש לתורתו של ישוע. פרשנות זו נשענת על הלימודים האזוטריים ועל תפישות מיסטיות שהתפתחו במהלך השנים. לפי פרשנות זו, תורתו של ישוע קשורה למרכזים אנרגטיים רדומים באדם שעדיין לא הופעלו ולשינוי פלנטארי העומד להתרחש. אם נקבל מספר הנחות יסוד שעומדות ביסוד פרשנות זו, הרי שתורתו של ישוע תתחבר לכדי מסכת שלמה, המופיעה בתורות הסוד הנוצריות גם של העבר וגם של ההווה ואף בתורות אזוטריות חיצוניות לנצרות, כמו האנתרופוסופיה, ה"אימן" ועוד.

ישוע מתחיל את דרשת ההר בציון העובדה כי "אל תדמו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים, לא באתי להפר כי אם למלאת" (ולכן מלומדים שונים במהלך ההיסטוריה, כמו למשל פרופסור פלוסר, טענו שישוע היה בעצם יהודי). ישוע בא להוסיף, והוא עושה זאת בצורה הבאה: הוא נושא את עשרת הדברות, אחד לאחד, שהם עיקר התורה, ומוסיף עליהם ממד נוסף.
ישוע אומר: "הלא שמעתם כי נאמר לראשונים לא תרצח... ואני אומר לכם כל אשר יקצוף על אחיו חינם, חייב הוא לבית דין."  לא מספיק לא לרצוח, אלא יש גם להימנע מלכעוס, משמעות הכעס היא רציחתו של האחר בלב ובמחשבה. ישוע מתייחס לעולם המחשבות יותר מעולם המעשה ומחיל את המצווה היהודית "לא תרצח" גם על המחשבה.
ישוע אומר: "שמעתם כי נאמר לראשונים לא תנאף, ואני אומר לכם כל המסתכל באישה לחמוד אותה נאוף נאפה בלבו". לא מספיק לא לעשות את המעשה, אלא יש גם להימנע במחשבה, כלומר לא לחמוד במחשבה.
ישוע מייחס חשיבות רבה להיות צרוף מחטא במחשבות וברגשות. אם אדם, למשל, חמד מישהי בלבו על ידי הסתכלות גרידא, עדיף לו לנקר את עין ימינו ולהשליך אותה ממנו, מאשר לאבד את כל הגוף. נשאלת השאלה: מה בסך הכל עשה אותו אדם שחמד מישהי בלבו? האם בשל כך עליו לאבד עין?

הסיבה למוסריות המחמירה של ישוע ולהתייחסותו המודגשת לעולם המחשבות והרגשות, היא הבנתו ותחושתו, שהעולם כפי שאנו מכירים אותו עומד לפני שינוי. ישוע קורא לכך "מלכות שמים". בעולמנו, הדבר הקובע הוא המעשה ולא המחשבה. אתה יכול לחשוב מה שאתה רוצה ולא יקרה לך דבר. בעולם של מלכות שמים, מחשבה והרגשה לא טהורה יביאו לאובדן האדם המרגיש או החושב על חטא.





לאדם יש גם חלק פיזי וגם חלק רוחני, חלק של מחשבות והרגשות. בין החלקים קיימים יחסי גומלין ובסופו של דבר משפיע החלק הפיזי על החלק הרוחני. במציאות, הדבר הקובע הוא העולם הפיזי, עולם המעשה, ולכן היהודים צוו לעשות תחילה ואז לשמוע, בבחינת "נעשה ונשמע". אלא שישוע מאמין, שדבר זה הולך להשתנות בקרוב וכי בעולם תשרור מציאות אחרת, שבה המחשבות והרגשות יקבעו יותר מהמעשה, מציאות שתהיה מאד דורסנית מבחינתם של אלו שכוונותיהם לא יהיו טהורות, מציאות שישו קורא לה "מלכות שמים".
משל למה הדבר דומה? יש סרט של סטיבן שפילברג שבו מצוי ילד, שכל מה שהוא חושב מתממש. לדוגמא, אם הוא כועס על מישהו, מופיעה מפלצת וטורפת או מענה את אותו אדם. אם הוא אוהב מישהו, מופיעים ממתקים ודברים שאותו אדם אוהב. הוריו של הילד וכל סביבתו מקיפים אותו ומשתדלים למלא את מבוקשו, כדי שחס וחלילה לא יכעס עליהם ותופיע המפלצת שתטרוף אותם. הסביבה רגישה מאד לכל תנודה במצב רוחו ובמחשבתו של הילד.
בעולם שלנו יכול אדם לשקר ולרמות, לכעוס ולדאוג, לחמוד ולהישלט על ידי יצרו, ובטווח הקצר לא יקרה לו דבר. ישוע האמין שיתרחש שינוי פלנטארי, שיגרום לעולמות הלא נראים להיות הרבה יותר מוחשיים. אדם שישקר, לדוגמה, יופיעו אצלו אורות ירוקים מעל ראשו, שכולם יוכלו לראותם, אדם שיכעס, ייווצרו אצלו באופן מיידי אנרגיות שליליות שיפעלו נגדו ויחלישו אותו. אדם שיחמוד, יגרום להופעת דברים בחייו שיפצעו אותו, וכיוצא בזה.
זאת הייתה התפישה של חלק מהמיסטיקנים הנוצרים. הם האמינו, שעוד בחייהם תיווצר מציאות שמעבר לחוקי הטבע, שתדמה את מצב גן העדן הקדום של האדם, שבה, מצד אחד, מעשי ניסים יהיו דבר שבשגרה, רוח הקודש תהיה נגישה לבני אדם, ובני אדם יחיו יותר כיצורים רוחניים ופחות כיצורים פיזיים. מצד שני, כל סטייה מהאופן שבו צריך אדם להיות ולהתנהג, תגרום לניתוק האדם ממקורות חיותו ולפגיעה ממשית בו, ומכאן המוסריות הקפדנית והדרישות המחמירות ברמת המחשבה וההרגשה.

במיסטיקה הנוצרית של ימי הביניים דיברו על שומרי הגביע, אחוות הגביע. קבוצה של אנשים קדושים ששמרה בטירה נסתרת, אי-שם בצרפת או בבריטניה, על הגביע הקדוש, שמשמעותו בעצם היא אנרגיית הנצרות האמיתית – מלכות שמים. בטירה התרחשו מעשי ניסים על טבעיים ללא הפסק, ונוכחות הגביע הקדוש השרתה ברכה על הארץ. השומרים היו אנשים קדושים ששלטו בכוחות הטבע, ראו אנרגיות, והתקיימו יותר בעולם הרוחני מאשר בארצי, בדיוק כמו הנזירים בהר אתוס, או במקומות אחרים בעולם, שהגיעו להארה. אלא שיום אחד, אחד משומרי הגביע נתן מבטו באישה וחמד אותה בלבו, לשנייה אחת בלבד, בלי שעשה דבר. ברגע זה נפלה חנית מהקיר ופצעה אותו במפשעתו, והוא הפך לנכה מבחינה מינית. אותו שומר–מלך נקרא באגדות ימי הביניים "המלך הדייג", והסיפור מופיע כחלק מסיפורי הגביע הקדוש, שהחביאו בתוכם את הידע הנוצרי הנסתר.
ישוע מלמד, אפוא, שיש באדם חלק נסתר – רוחני, וחלק פיזי – נגלה. בחיים חשוב החלק הרוחני, מכיוון שהחלק הפיזי מתכלה. דברים בעולם הרוחני עובדים הרבה פעמים הפוך מאשר בעולם הפיזי. לדוגמה: בעולם הפיזי, ככל שאתה מחלק דבר יותר פעמים יש לך פחות ממנו. בעולם הרוחני, ככל שאתה נותן יותר, יש לך יותר. כך הדבר, למשל, ביחס לאהבה. זאת המשמעות הנסתרת של נס הלחם והדגים שעושה ישוע: הוא מחלק חמישה כיכרות לחם, מאכיל את כולם, ונשארים לו שנים-עשר סלים מלאים!

הרכוש האמיתי שאדם צובר הוא בעולם הרוח, והרבה פעמים ניתן לצבור יותר מתוך מצבים של עוני וקושי בעולם הפיזי. בעולם הרוחני אין דואליות, יש אחדות, ולכן צריך לאהוב גם את אוהבינו וגם את אויבינו, מכיוון שיש כאן אחידות; לא בגלל שזה יפה מוסרית, אלא יש כאן עיקרון שמופיע גם בטבע, עיקרון שהוא מעבר לדואליות. בעולם הפיזי שולטת הדואליות, ואילו בעולם הרוחני יש התאחדות עם האל – אחדות.

ישוע מלמד, שיש בנו גם חלקים שהם פיזיים, וגם חלקים רוחניים, שחלקם רדומים עדיין; שיש דרך רוחנית המאפשרת לאדם להתקדם לעבר האל. "שאלו ויינתן לכם, כי כל השואל יקבל והדורש ימצא והדופק יפתח לו". הדרך היא צרה וקשה למצוא אותה, אבל הדבר אפשרי. "בואו בפתח הצר, כי רחב הפתח ומרווח דרך האבדון ורבים אשר יבואו בו, וצר הפתח ומוצק דרך החיים ומעטים הם אשר ימצאוהו". יש חשיבות רבה לבוא מיד לדרך הרוחנית, מכיוון ששינוי עומד לקרות בעולם, שינוי שבו מלכות שמים תיכון עלי אדמות עם תחייתו ושובו המחודש של ישוע, ובזמן הזה לא תהיה יותר אפשרות לתירוצים ולדחיות: "לא כל האומר לי אדוני, אדוני, יבוא במלכות השמים, כי אם העושה רצון אבי שבשמים."
עלינו לעשות רצון אבינו שבשמים – לא אביו של ישוע, כפי שאומרת תרזה מאווילה, אלא אבינו שלנו, האישי, הנמצא בתוכנו, שכן זוהי המשמעות האמיתית של השמים. עלינו לחפש אותו בפנים, ואז הוא יתגלה לנו ונמצא את הדרך הצרה והמוצקה, המובילה לחיים אמיתיים, חיי נצח. כשזה יקרה, ניצור מלכות שמים בתוכנו, כאן על פני האדמה, ולימים היא תצטרף לשלם גדול יותר, בין אם בחיים האלו, או לאחר המוות.


ספרות אלטרנטיבית

הברית החדשה נחתמה רק במאה השנייה לספירה, כמאה שנים לאחר מותו של ישוע. בזמן זה חלו שינויים רבים בדת הנוצרית. האמונה הנוצרית גובשה בידי פאולוס, שלא הכיר את ישוע באופן אישי. הוא פיתח את מה שקרוי במחקר ה"כריסטולוגיה". פאולוס הדגיש את עצם קיומו של ישוע, את הנס של הופעת בן האלוהים בעולם, את נס המוות והתחייה המחודשת כעיקר בנצרות. האמונה הנוצרית לפי פאולוס היא אמונה בעצם הופעתו של ישוע המשיח בן האלוהים, במוות ובלידה מחדש. עצם האמונה בדברים האלו היא החשובה. אמונה במשיחיות – ומכאן כריסטוס (משיח באנגלית) וכריסטולוגיה – היא הנצרות האמיתית. הופעתו של המשיח בן האלוהים, מותו ותחייתו, הם חסד אלוהי, מסתורין שהוא מעבר לזמן ולמקום, שעלינו לברך עליו ולחסות בצלו.
פאולוס לא עסק במה שאמר ישוע, ולא ניסה להסביר את מימרותיו של ישוע ולהבין את יישומם לגבי האדם, אלא ייחס חשיבות ומשמעות להופעתו של ישוע, למותו ולתחייתו מחדש, שהביאו גאולה למין האנושי. הדרך להיוושע היא באמונה בישוע כמשיח, רק מזמנו של פאולוס החלו לקרוא לנוצרים Christians – משיחיים.

כשחתמו את הברית החדשה, היו הרבה כתבים וספרים מתורתו של ישוע שלא נכללו בקנון המוכר. הברית החדשה נחתמה ברוחו של פאולוס, הכתבים המוקדמים ביותר שבה הם המכתבים שכתב פאולוס לקהילות הנוצריות בחוץ לארץ, בשנות ה-60 לספירה, כנראה. לאחר מכן נוספו הספרים של מרקוס, לוקס ומתי, שנכתבו לאחר זמנו של פאולוס או במקביל לו והושפעו מהתפישה ה"כריסטולוגית". בספרים אלו, שהם דומים מאוד אחד לשני (ולכן נקראים סינופטיים), נכתבו מפעלותיו, מעשיו ודבריו של ישוע, המשקפים את התפישה הכריסטולוגית. יותר מאוחר הוסיפו לקנון ספר נוסף, שונה באופיו, הלא הוא ספר יוחנן. ספר זה, ביחד עם שלושת הספרים הסינופטיים, מהווה את ארבעת ספרי הבשורה. בנוסף לכך נכללו בברית החדשה ספר מעשי השליחים, אגרות של פאולוס ופטרוס ואחרים לקהילות, וכן ספר חזון יוחנן.
על הספרות הנוצרית הקדומה שלא נכללה בברית החדשה ניתן לקרוא בחלק על ה"גנוסטיקה", התנועה המיסטית הנוצרית הקדומה. נמצאו עשרות בשורות נוספות, שחלקן נחשב לקדום מאד, המספרות סיפור נוצרי אחר – לחצו למאמרים ספרות גנוסטית
 
רשימת
תפוצה
לקבלת מידע נוסף אודות טיולים חדשים ישירות
לתיבת האימייל שלכם, הרשמו למועדון הלקוחות שלנו